המחקר אודות האישה ומצבה בחברה הערבית המוסלמית בישראל מועט מאוד וכמעט שאינו קיים. מבט על מקומה של האישה הערבית בחברה מצביע על כך שהיא עמדה מאז ומתמיד בצלו של הגבר, ומעמדה החברתי היה נמוך. בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתמורות החלות במעמד האישה כתוצאה מהמגע היומיומי עם החברה המערבית והחשיפה למודרניזציה ולחקיקה הישראלית. תמורות אלו תרמו לקידומה ברוב התחומים. עם זאת האישה הערבייה עדיין רחוקה משיתוף מלא, חייה מתנהלים בצל המסורת ובדרכה קיימים עדיין מחסומים חברתיים ודתיים תוכן העניינים
1.
מבוא 1-2
יחסי הכוח בחברה הערבית –3-4
חלוקת תפקידים במשפחה הערבית המוסלמית –.5-6
איכות הנישואין בחברה הערבית ..7-9
סיכום ומסקנות –10 רשימה ביבליוגרפית …11-13
מבוא
המחקר אודות האישה ומצבה בחברה הערבית המוסלמית בישראל מועט מאוד וכמעט שאינו קיים. מבט על מקומה של האישה הערבית בחברה מצביע על כך שהיא עמדה מאז ומתמיד בצלו של הגבר, ומעמדה החברתי היה נמוך. בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתמורות החלות במעמד האישה כתוצאה מהמגע היומיומי עם החברה המערבית והחשיפה למודרניזציה ולחקיקה הישראלית.
תמורות אלו תרמו לקידומה ברוב התחומים. עם זאת האישה הערבייה עדיין רחוקה משיתוף מלא, חייה מתנהלים בצל המסורת ובדרכה קיימים עדיין מחסומים חברתיים ודתיים (Al-Haj, 1987). חשוב להצביע שמעמד האישה הערבייה, שונה ממדינה לאחרת, מעיר לעיר ומכפר לאחר, קשה היום להגדיר את החברה הערבית בישראל ובכלל בצורה כוללת בגלל היותה הטרוגנית, ומעמד האישה במשפחה תלוי בקהילה בה מתגוררת ובכל מקום מעמדה בעל צביון שונה אם זה כפר, עיירה, עיר ערבית, עיר מעורבת עם יהודים (Al-Haj, 1987; Barakat, 1993).
הערבים בישראל חיים בקהילות שונות בישראל, בהן המפגש בין היהודים וערבים באזורים גיאוגרפיים וישובים שונים, הוא בעל צביון שונה. חלק מהערבים חיים בכפרים שכל תושביה ערבים בלבד, חלק אחר חיים בערים ערביות שגם תושביה רק ערבים ואחרים בערים מעורבות עם יהודים ובני עדות אחרות. Abu-Baker (1985) ניסתה לבדוק את השפעת החיכוך של החברה הערבית עם היהודים, על מעמד האישה הערבייה בישראל, וממצאי מחקרה הראו שבעיר עכו המעורבת ביהודים וערבים ובני עדות אחרות, מעמד האישה השתפר מאוד לעומת שפרעם שהיא עיר הומוגנית שחיים בה רק ערבים. כלומר צורת הישוב בו גרות הנשים, משפיעה על מעמדן ותפקידן במשפחה. אלסבניולי (2003) טוענת כי בכפרים החיים בהם רק ערבים, הנוקשות בהתייחסות לנשים גדולה ומעמדן נמוך בהרבה מהאזורים העירוניים מכיוון שהמשפחה המורחבת היא עדיין הדפוס החברתי השלט, והאינטרסים נקבעים תמיד בהתאם לצרכי המשפחה וגבריה ולא של האישה. לעומתה טוענת Shokid (1980) שהמודרניזציה, והחיכוך עם האוכלוסייה היהודית גרמו למוסלמים ביפו, שהינה עיר מעורבת עם יהודים ובני עדות שונות, לשמר ולהחזיק ביתר נוקשות בעמדותיהם ביחס למעמד האישה במשפחה והקהילה. הגברים נהיו אמונים יותר על פיקוח, והנשים מצופות לשמור על קונפורמיות והתנהגות צנועה בהתאם לנורמות ולערכים של החברה. התנהגות זו נבעה מהצורך של הקהילה המוסלמית, בעיקר הגברים, להישמר ולא -2- "להיפגע" מהחברה היהודית המודרנית, וכך הקהילה המוסלמית התכנסה יותר בתוך עצמה ונמנעה מחיכוך אינטנסיבי עם החברה היהודית. המשפחה בחברה הערבית נחשבת ליחידה בסיסית מרכזית במיוחד. למרות כל השינויים הכלכליים והפוליטיים שפקדו אותה והשלכותיהם של שינויים אלה על מבנה המשפחה, עדיין המשפחה נחשבת כמוסד החברתי ואף הכלכלי החשוב והמרכזי, שיש לשמור על שלמותו (Al-Haj; 1987; Barakat, 1985; Haj-Yahia, 1995).
מושג "משפחה" (בערבית עאאילה, אוסרה), משקף מחויבות הדדית, יחסים המבוססים על תלות ותמיכה הדדית. שורש המילה "עאאילה" הוא לתמוך (Haj-Yahia, 1995).
החברה הערבית פטריארכאלית, פטרילינארית והיררכית (לפחות ביחס למגדר ולגיל), מפתחת את הארגון המורחב ושומרת עליו (Al-Haj, 1987; Haj-Yahia, 1995). מבנה היררכי זה מתבסס על מגדר וגיל, בו הגברים נמצאים בשלביו העליונים של הסולם כאשר המבוגרים הם בשיאו, ומעמדן של נשים מבוגרות גבוה מזה של נשים צעירות, הגבר שולט באישה, והמבוגר בצעיר ממנו (שחר ומאיר, 1998). החברה הערבית מקנה חשיבות רבה להרמוניה בין האדן לסביבתו.
הרמוניה עם הסביבה פירושה בין היתר העדפת שימור הקשרים המשפחתיים וההתנהגויות הקולקטיביסטיות על פני אוריינטציות והתנהגויות אינדיבידואליסטיות (Al-Haj, 1987; Barakat, 1985). עבודה זו תעסוק בתמורות שחלו בחיי המשפחה בכלל, ובמעמד האישה בפרט, בחברה הערבית המוסלמית בישראל.
השינויים ידונו דרך סקירת הקשר בין יחסי הכוח, חלוקת התפקידים, וקבלת החלטות לבין איכות חיי הנישואין בקרב בני זוג ערבים מוסלמים.