סמינר ופרויקט בחשבונאות

סוג העבודה
מקצוע
שנת הגשה 2007
מספר מילים 6557

תקציר העבודה

תוכן עניינים
·       מבוא                                                                         -3- ·       גילוי דעת 58                                                              -5- ·       סקירת מאמרים                                                        -8- ·       סקירה והצגת מודלים:                                            -18-
1 . מודל אלטמן                                                         -20-
2 .מודל  FITREX                                                    -23-
3 .מודל  אופק וורקר                                                 –
5 – ·       בדיקה אמפירית                                                       -28- ·       סיכום ומסקנות                                                        -30- ·       ביבליוגרפיה                                                              -32- ·       נספחים                                                                     -33-                                                                  מבוא
בשנים האחרונות זינק באופן חד מספר החברות אשר נקלעו לקשיים,עובדה זו הינה בעיקר פועל יוצא מהמציאות המדינית-כלכלית.
המציאות  המדינית-כלכלית-מדינית בארצנו מתאפיינת בחוסר יציבות ובמשברים כלכלים, והיות ורווחיות החברות מושפעת רבות מהמצב השורר בארץ,הרי שעתיד חברות רבות בספק.
רוב החברות בארץ אינם משתמשים בהון עצמי על מנת לממן את פעולתן ,אלה מסתמכים בעיקר על הון זר,ואי לכך הוצאות המימון מכבידות נורא על הפעילות השוטפת.
החברות מתבססות על גיוסי כספים בבורסה ובשווקים הפתוחים ,ולכן נמצאות במצב של חבות תמידית למשקיעים.
השלכות של פשיטות רגל הם רבות למדי , די אם נציין את העובדים שנותרים ללא מקום עבודה , או את הערבים אשר נכנסים לצרה רצינית בעקבות ערבותם, כדי להמחיש את אקוטיות ההשלכות של פשיטות רגל.
בחברה ציבורית מכורח הנסיבות ישנם בעלי מניות רבים יותר מאשר בחברות פרטיות ,וכן היקף הפעילות הינו רחב יותר מאשר חברה פרטית , ולכן על פי רוב ישנם יותר נפגעים במקרים של פשיטות רגל בחברות ציבוריות.
בחברה ציבורית מימד האחריות הוא נורא משמעותי, לרוב הציבור המחזיק במניות החברה אין השפעה על ניהול הפירמה , מכיוון שאין לו השפעה על הדירקטוריון (השפעתו מסתכמת באסיפה השנתית בלבד).
ציבור זה נאלץ לקבל את המידע הרלוונטי לחברה כמו כלל הציבור,וזאת באמצעות הדוחות הכספיים השנתיים והתקופתיים.
הדוחות הכספיים התקופתיים הינם המקור האינפורמטיבי שמהם ניזון ציבור זה.
חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים הינו חוות דעת המבקר ,חוות הדעת הינה חותמת על ביקורת הדוחות,אשר שם שוטח רואה החשבון את דעתו על אופן עריכת הדוחות והמידע אשר נמצא בהם.
למעשה מבחינתו של המשקיע הבודד אין דרך לבדוק את מהימנות האינפורמציה, והוא סומך ידיו על המבקר כי הדוחות נבדקו בהתאם לכללי ביקורת וחשבונאות נאותים ומקובלים בענף.
על המבקר אם כך מוטלת אחריות כבדה ,בבואו לכתוב את חוות דעתו על הדוחות הכספיים,שכן ציבור שלם שם את מבטחו בו.
בהעדר הפנייה או הערה מצידו של המבקר , מבינים ציבור המשקיעים כי עתידה של החברה אינה מוטלת בספק ,דהיינו יש באפשרות החברה למממש את נכסיה וכן לפרוע את התחייבויותיה.
תקציר מנהלים בעבודה זו נרצה לבחון את מידת אחריות רואה החשבון המבקר במהלך הביקורת , לגבי הנחת העסק  החי על פי הכללים הנהוגים בארץ,וכן לבחון האם מספקים תשובה הולמת למציאות אשר אנו נתקלים בה, או לחילופין האם יש צורך בשינוי ההנחיות, על מנת להתאים את ההוראות למציאות הקיימת.
נרצה לבחון מספר כלים אשר יוכלו לעמוד לרשותו של הרואה חשבון המבקר בבואו לכתוב את חוות הדעת , נבחן כלים אילו האם יעילים אם לאו ובאיזה מידה,  וזאת לאור השינויים אשר חלו במקצוע בשנים האחרונות.
לשון אחר-מטרתנו היא לבחון אלו כלים ומדדים, עומדים לרשותו של רואה החשבון , וכיצד עומדים הם במבחן המציאות,וכן נבחן האם קיים איזון בין השימוש במדדים שונים לבין שיקול דעתו של רואה החשבון המבקר המתבסס על נתונים אשר נעלמים בדוחות הכספיים.