בעבודה זו אנסה לבדוק את מידת הקשר שבין ניסיון ארגון האו"ם למלא את יעדיו כפי שהציב לעצמו, לבין הניסיון של כל מדינה ומדינה לשמור על האינטרסים הבינלאומיים שלה. בעבודה זו אתייחס לפעילות האו"ם בשנות החמישים בלבד. כמובן שלא אוכל להתייחס לכל פעולות האו"ם בשנים אלה ולכן אביא דוגמאות אחדות מפעילות האו"ם ואנסה לנתח על פיהם האם האו"ם הצליח למלא את יעדיו או שמא האינטרסים הלאומיים גברו. השערת המחקר היא כי לכאורה בשנות החמישים אכן היו לאו"ם הצלחות בדמות מלחמת קוריאה ומלחמת סיני.
רקע
יעדי האו"ם ואלה הן מטרות האומות המאוחדות:
1.       לקיים שלום ובטחון בינלאומיים ולנקוט לתכלית זו אמצעים משותפים ויעילים כדי למנוע ולהרחיק כל איום על השלום ולהשבית כל מעשה תוקפנות או כל צורה אחרת של הפרת השלום, ולהביא, בדרכי שלום ולפי עקרונות הצדק והמשפט הבינלאומי, להסדרם או ליישובם של סכסוכים בינלאומיים או של מצבים העלולים לגרור הפרת השלום.
2.        לטפח יחסי ידידות בין האומות, יחסים שיסודם בכיבוד העיקרון של זכות שווה והגדרה עצמית לעמים, ולנקוט שאר אמצעים שיש בהם לחזק את שלום העולם.
3.        להגיע לידי שיתוף בינלאומי בפתירת בעיות בינלאומיות בתחום הכלכלה, החברה, התרבות ותקנת הבריות, ובפיתוחו ועידודו של רגש הכבוד אל זכויות האדם וחירויות היסוד בשביל כל באי עולם ללא הפליה בין גזע לגזע, בין מין למין, בין לשון ללשון או בין דת לדת.
4.        לשמש מרכז לתיאום פעולותיהן של האומות בהשגת התכליות המשותפות הללו. (מגילת האו"ם,
1 945) אבא אבן (1985: 196-197) מסכם את יעדי האו"ם וכותב: חובת כל חבר לזולת אינה תלויה בשרירות לבו, בתועלתו הלאומית או באהבתו והעדפותיו. משעה שהוגדר מקרה של "תוקפנות" שומה על כל חבר הקהילה הבינלאומית להתנגד לה, אפילו תגרום התנגדות זו למחלוקת בינו לבין ידידיו, לתמיכה ביריביו או להקרבת האינטרס הלאומי שלו. המערכת של האו"ם שואפת ליישב-
העבודה משנת 1999