תקציר- בעבודתי זו אבקש לבחון את עמדתו של בן-גוריון בשאלת ערביי ישראל, על תמורותיה ומורכבויותיה, וכפי שהתפתחה במהלך השנים למן שנת עלייתו ארצה, ב-1906, ועד תום מלחמת העצמאות. חלקה הארי של העבודה יתמקד בתקופת מלחמת העצמאות, נובמבר 1947 ועד יולי 1949, במיוחד בשאלת התנהלותו של בן-גוריון בסוגית הפליטים הערבים בתקופה זו. שאלות המחקר העיקריות עליהן אנסה לענות הנן- באיזה אופן התפתחה משנתו הערבית של בן-גוריון במהלך השנים? מה הייתה תפיסתו של בן-גוריון בסוגיה הדמוגראפית בשנים שטרם המלחמה כמו גם בעיצומה, ובאיזה אופן השפיע תפיסתו זו על התנהלותו בשאלה הערבית במהלך המלחמה? כהמשך ישיר לכך, אבדוק האם נכנסה ההנהגה הישראלית ובן-גוריון בפרט למלחמה כשבאמתחתה מדיניות מגובשת באשר לאופן בו יש לנהוג עם ערביי ישראל, או שמא מדובר היה בהחלטות שנגזרו מצו השעה, ומהגדרת הצרכים הקיומיים של המדינה הצעירה? חלקה הראשון של העבודה יעסוק, אם כן, בהתפתחות משנתו הערבית של בן-גוריון. משנה זו ידעה תמורות במהלך השנים ואופיינה בתהליך של התפכחות והכרה הדרגתית בניגוד שבין שאיפותיה של הציונות ובין שאיפות האוכלוסייה הערבית בארץ. מצאתי כי על מנת להבין את התנהלותו של בן-גוריון בסוגיה הערבית במלחמת העצמאות, יש להתחקות אחר שורשי הגישה הבן-גוריונית לאוכלוסייה זו בשנים שקדמו למלחמה. בדרך זו התמונה המתקבלת הינה כוללת ומעמיקה יותר.
בחלקה השני של עבודתי, אעמוד על תפיסתו של בן-גוריון בסוגיית המאזן הדמוגראפי. בפרק זה אבדוק מה היה יחסו למאזן הקיים בארץ למול זה הרצוי במדינה היהודית שצייר לנגד עיניו. במסגרת שאלה זו אציג  את רעיון הרוב היהודי במשנתו של בן-גוריון, רעיון אשר עולה שוב ושוב בהתבטאויותיו במהלך השנים, וניכר כי היה אבן יסוד במשנתו.
לאחר מכן, ועדיין במסגרת אותו פרק, אבחן את יחסו של בן-גוריון לרעיון הטרנספר בשנים שטרם המלחמה. בנקודה זו ארצה לטעון כי על אף שהעלה בן-גוריון את הרעיון מספר פעמים, לא ראה במהלך מסוג זה תנאי להקמת מדינה בעלת רוב יהודי. קיבוץ גלויות ועלייה המונית היו הפתרונות העיקריים אותם ביקש ליישם במטרה לשנות את המאזן הדמוגראפי בארץ.
החלק השלישי של העבודה יעסוק בתקופת מלחמת העצמאות, על ההתפתחויות השונות שהביאה עימה, ובעיקר יתמקד באופן בו התנהלה ההנהגה הישראלית ביחס לערביי ישראל, בדגש על ההחלטה בדבר חסימת שיבת הפליטים. בפרק זה אראה כי התנהלותה ישראל במהלך המלחמה למול ערביי הארץ לא היה פרי תכנון מוקדם או מדיניות אשר הוכנה על ידי ב"ג ושאר ההנהגה מבעוד מועד, אלא גובשה במהלך המלחמה בהתאם להתפתחויות בשטח. אבקש שלא להרחיב בשאלת נסיבות יציאתם של הפליטים את תחומי הארץ, אם כי אגע בנושא, באשר אציג את תגובתו של בן-גוריון למציאות החדשה שנוצרה.  לעומת זאת, ארחיב בנושא המדיניות שיושמה על ידי ההנהגה החל מיוני 1948, לאחר שהפליטים היו לעובדה קיימת. מדיניות זו, כפי שאראה, כללה צעדים שונים אשר מטרתם הייתה, בין היתר, למנוע את שיבת הפליטים לבתיהם לא רק בעת המלחמה, אלא גם לאחריה. בחלקו האחרון של פרק זה, ולשם ההגינות, אציג את יחסו המחמיר והבלתי מתפשר של בן-גוריון לתופעות בלתי מוסריות של החיילים היהודים באוכלוסייה הערבית, כגון ביזה, התעללות, טבח וכו',  זאת על מנת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה באשר להתנהלותו הכוללת עם האוכלוסייה הערבית בימי המלחמה, ולהראות, כי לצד החלטיותו בדבר אי חזרת הפליטים, לא מוכן היה לסבול פגיעה אכזרית ועיוורת של חיילי צה"ל באזרחים ערבים תמימים.
בחלקה האחרון של העבודה אנסה להתחקות אחר השיקולים המובילים אשר ליוו את הכרעתו של בן-גוריון שלא לאפשר את שיבת הפליטים, ואעמוד על מורכבות הכרעתו כמנהיג. בנוסף, אבקש גם לבדוק מה ניתן ללמוד על דמותו המנהיגותית של בן-גוריון במקרה בוחן זה.
המקורות בהם אעשה שימוש בעבודה זו הינם מסוגים שונים. המקורות הראשוניים העיקריים אשר היוו תשתית לעבודה זו הינם כתביו של בן-גוריון מתקופות שונות, ביניהם "במערכה", "בהלחם ישראל", ועוד. במקורות מסוג זה אעשה שימוש נרחב, מתוך הנחה כי יש ביכולתם ללמד באופן הישיר והנאמן ביותר על תפיסותיו של בן-גוריון בסוגיות הנחקרות בעבודה זו. בנוסף, אשתמש גם במכתבים, פרוטוקולים מישיבות, סטנוגרמות וחומר ארכיוני נוסף. לצד זאת, אתבסס גם על מקורות שניוניים בדמות מחקרים שונים שנעשו בנושא. מפאת רגישותו של הנושא בדבר המדיניות הישראלית כלפי ערביי ישראל במלחמת העצמאות, והדעות החלוקות בנושא, אבקש להיעזר בחומרים מחקריים המייצגים גישות שונות, בניסיון להציג את הדברים בצורה הנאמנה ביותר למציאות.
תוכן עניינים:
מבוא -..עמ'
3 -4
משנתו הערבית של בן-גוריון -עמ' 5
1 907-1917- הכרה בניגוד בין שני העמים … עמ' 5-7
1 917-1936- הקהיית הניגוד -.עמ' 7-12
1 936-1948- נוסחת הכוח -…עמ'
1 2-14
השאלה הדמוגראפית במשנתו של בן-גוריון .עמ'
1 5
רעיון הרוב היהודי כאבן יסוד -.עמ'
1 5-16
רעיון הטרנספר במשנתו של בן-גוריון –עמ'
1 6-19
בן-גוריון וסוגיית ערביי ישראל במלחמת העצמאות -.עמ'
2 0 תכנית ד' וראשית ההכרה בבעיית הפליטים -עמ'
2 1-23
ישיבת ה-16 ביוני 1948- קביעת מדיניות בשאלת הפליטים –.עמ' 23-
5 צעדים ראשונים להנצחת המצב-יישוב הכפרים הנטושים –עמ'
5 -27
על חשיבותו של טוהר הנשק -עמ'
2 7-28
ההכרעה המנהיגותית- שיקולים עמ'
2 9-33  ההכרעה המנהיגותית- מסקנות .עמ'
3 4-35
סיכום -עמ'
3 6-38
ביבליוגרפיה –עמ'
3 9-40