תוכן עניינים
נושא                                                                                                               עמוד מבוא .3

1 .      חופש העיסוק, מהו? …4
1 .1   הצורך בהגבלת חופש העיסוק 4
1 .2   היבטים של הגבלות על חופש העיסוק המוטלות על העובד ..5-6
1 .3   האינטרסים הכלליים מתנגשים –6-7
1 .4   האינטרסים הלגיטימיים מתנגשים -7-8
1 .5   האיזון בין האינטרסים הלגיטימיים ..8-9
1 .6   חופש החוזים מול חופש העיסוק –9
1 .6.1        האיזון בין חופש החוזים לחופש העיסוק –…9-10
1 .6.2        גישת בית המשפט להוראות בחוזים המגבילים את חופש העיסוק-.10-11
1 .7   קריטריונים לבחינת לגיטימיות ההגבלה על חופש העיסוק –…12-13

2 .      חוק יסוד חופש העיסוק – רבדים בחקיקה –14-16
2 .1 השפעת חוק היסוד על המשפט הפרטי –.17-18

3 .      סוד מסחרי, מהו? -19
3 .1 חובת השמירה על סוד מסחרי –..20
3 .2
נטל ההוכחה על המעביד -21

4 .      חופש העיסוק במשפט המשווה 22
סיכום -..23-24
ביבליוגרפיה –…
5 -26
מבוא
אחת מחירויות הפרט החשובות ביותר היא חופש העיסוק (קרמניצר, 1998).
הזכות לחופש העיסוק הוגדרה בחוק יסוד חופש העיסוק (חוק יסוד חופש העיסוק, התשנ"ד – 1994) "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".
הזכות לחופש העיסוק ניתנת להגבלה במידה והיא מתנגשת ופוגעת בזכותו של האחר (קרמניצר, 1998).
בעת קיום יחסי עובד ומעביד, ישנם אינטרסים שונים לכל אחד מהם, כך למשל, בעוד העובד יכול לשאוף להגדיל את הכנסתו ואת תנאי העסקתו אצל מעביד אחר תוך ניצול כישוריו שואף המעביד לשמור את הידע ואת עדיפותו בשוק התחרותי על פני מתחריו.
במערכת יחסים זו ישנו גם האינטרס הציבורי לאפשר צמיחה והתפתחות השוק התעסוקתי.
עם זאת מוטלות על כל אחד מהם חובות הן בתקופת קיום יחסי עובד – מעביד והן לאחר סיומם.
על העובד מוטלת החובה לנאמנות כלפי מעבידו והאחריות לשמור על סודותיו ואילו על המעביד לכבד את האינטרסים של העובד לעסוק בכל עיסוק ולנצל את כישוריו ומיומנותו המקצועית (בן ישראל, 2002).
לעיתים ישנם מצבים בהם נדרש בית המשפט לבחון בקשה להגבלת עיסוקו של עובד, על כך אדון בהרחבה בעבודתי.
ראשית אציג מהוא חופש העיסוק, מהיכן נולד הצורך בהגבלתו, האינטרסים השונים והאיזון בניהם ועל פי אילו קריטריונים בוחן בית המשפט את הגבלת העיסוק.
הגבלה על חופש העיסוק יכולה להיות הגבלה חוזית מפורשת בחוזה ההעסקה באופן הנותן ביטוי לחופש החוזים ולחופש ההתקשרות כפי שבא לידי ביטוי בחוק החוזים (חוק החוזים(חלק כללי), התשל"ג – 1973) "תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים".
עם זאת, לא נעלם מבית המשפט כי יחסי הכוחות בעת כריתת חוזה אינם שווים ולכן, בבוא בית המשפט לדון בהגבלה על חופש העיסוק של עובד, מאזן בית המשפט כלל האינטרסים של העובד המעביד והציבור וכן בין הזכות לחופש החוזים והצורך לשמור על קדושת החוזה וקיום התחייבויות מחד ובין הזכות לחופש העיסוק מאידך, וכל זאת תוך שימת ההגבלה בקריטריונים הבוחנים את הלגיטימיות שלה.
עוד אתייחס לנושא הסוד המסחרי המוגדר בחוק עוולות מסחריות (חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט –
1 999) אשר מהווה לעיתים כמניע עיקרי של המעסיק לבקש מבית המשפט להטיל הגבלה על עיסוקו של עובד.
בשל ההתפתחות המואצת בכלכלה והתחרות בין החברות והעסקים השונים מנסים בעלי החברות להגן על סודות הקשורים בהם ואשר מהווים בעבורם יתרון עסקי ומכאן גם כלכלי.
מה יכול להיחשב כסוד מסחרי ומה לא, מה היא חובת העובד בכל הנוגע למידע סודי ומה הוא נטל ההוכחה המוטל על המעביד בכדי שמידע המצוי בידו ייחשב לסודי.
כאמור, בית המשפט תוך התייחסות למכלול הנושאים, האינטרסים, החובות והזכויות מקבל את ההחלטה על הגבלת העיסוק תחומה והיקפה, אם בכלל.
לסיום אסקור באופן תמציתי את ההתייחסות לחופש העיסוק במשפט המשווה.