סייגים לכיתוב על מצבות ראשי פרקים
1 . מבוא

2 . סקירת המסגרת הנורמטיבית וההלכה הפסוקה לפני הלכת ויכסלבאום
3 . הלכת ויכסלבאום
4 . המצב הנורמטיבי בעקבות פסק דין ויכסלבאום 5. הפסיקה בעקבות תיקוני החקיקה
6 . סייגים לכיתוב על לוחות זכרון 7. המשפט הראוי
8 . סיכום  
1 . מבוא
"להיות? או לא להיות? אבל אני יודעת שברגע שאבקר את ערן בן לחוה ושמואל ואפילו אם ארצה להטמן לידו לנצח, אני יודעת שברגע שאראה על המצבה את שמות ילדי ג'ק, לימור ועדי – אדע כי יש לי עדיין בשביל מה להמשיך לחיות, יש עדיין למי לדאוג, יש לחבר את השרשרת אפילו אם חוליה אחת חסרה, וזאת למרות הסבל והייסורים הבלתי סופיים שיימשכו עד סוף. אנא! עזרו לי לשמור על ליכוד המשפחה. עיזרו לי להחזיק מעמד, קצת עידוד יהיה לי בזה. צה"ל מתעצם מבחינה טכנולוגית (וזה לא סוד). צה"ל צבא מתחזק ומשתפר. מה כל-כך נורא לשפר גם את הייחס למשפחות? את האנושיות? מה חשוב יותר? אחידות בבתי הקברות הצבאיים או איחוד וחיות משפחה שכולה בישראל? השתדלתי לתת לכם את הטוב ביותר – ערן. אני מקווה שתתנו לי מעט מעט מעט תקווה" (ההדגשה שלי ד' ה'). (מתוך מכתבה של אמו של החלל ערן ויכסלבאום למועצה הציבורית להנצחת החייל.) למעלה משלושה עשורים מתחבט בית המשפט בשאלה מה ייחרט על מצבה בבית קברות ומי יחליט על כך. בית המשפט נדרש לשאלה זו גם לעניינם של בתי קברות אזרחיים או שמא נקרא להם דתיים, וגם לעניינם של בתי קברות צבאיים.
בעבודה זאת אבקש להתמקד בעיקר בסייגים לכיתוב על מצבות בבתי קברות צבאיים. להשלמת התמונה, אבחן גם את המסגרת המשפטית של הסייגים לכיתוב על לוחות זכרון שלטוניות, קרי צבאיות וציבוריות, בהקשר לחללי צה"ל.
בית המשפט נדרש לאזן בין הערכים והשיקולים המתנגשים זה בזה. משימה זו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. בית המשפט שב והדגיש את הקושי להתמודד עם הצער והכאב העז של המשפחות השכולות במסגרת הדין. למרות הקושי הרב הטמון בהתמודדות עם סוגייה כה רגישה, הצליח בית המשפט לגרום לשינוי המסגרת הנורמטיבית וליצירת איזון ערכי חדש המשקף יותר את המציאות החברתית ואת רצון המשפחות השכולות.
בעבודה זאת אנסה להביא את המסגרת המשפטית מראשיתה ועד סופה, שלב אחרי שלב, תוך דגש על המצב המשפטי הקיים כעת וניתוחו. בפרק הבא אעסוק בסקירת המצב הנורמטיבי וההלכה, שלדעתי היוותה פריצת דרך משמעותית ובסיס להכרעה שהתקבלה בפסק דין ויכסלבאום. בפרק השלישי אעסוק בהלכת ויכסלבאום. בפרק הרביעי אנתח את המסגרת הנורמטיבית בעקבות תיקון החקיקה. בפרק החמישי אביא את הפסיקה בעקבות תיקוני החקיקה וביקורתי עליה. בפרק השישי אעסוק בסייגים לכיתוב על לוחות זכרון ציבוריות, תוך הסתייעות בפסק דין חכים. בפרק השביעי אדון במשפט הרצוי והראוי בהקשר הכולל של הנצחת חללי צה"ל ע"י כיתוב על מצבות. בפרק השמיני אסכם את דבריי.