שביתה במדינת ישראל - הגדרות ותרופות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 4047
מספר מקורות 13

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
.    3
הגדרת המושג שביתה —    4
  מבוא -…      4
  כללי —      4
  סיכום -.       7
סוגי שביתות הקיימות ודוגמאות —     8
  מבוא
-..      8
  כללי —      8
סיכום ומסקנות … –…     13
ביבליוגרפיה -.    14
מבוא
עבודתי זו תעסוק בזכות השביתה בישראל ובהשלכות הנובעות ממנה הן בחקיקה והן בפסיקה. בפרק הראשון אבדוק את הגדרת מושג השביתה כפי שזו באה לידי ביטוי באופנים שונים כדוגמת:
מילונים, אנצקלופדיות, פסקי דין, וחוקים שונים. בפרק השני אסקור את סוגי השביתות הקיימות בארץ ובעולם, מטרותיהן, וההגנות אותן הן מספקות (בעיקר לציבור העובדים השובתים), תוך התמקדות ב"שביתה כללית", "שביתה כלכלית",  "שביתה פוליטית", "שביתה מעין פוליטית", ו"שביתה פראית".
הגדרת המושג שביתה מבוא:
בפרק זה הגדיר את המושג שביתה, ואת חשיבות השביתה בישראל ובעולם. ישנם הרבה מאד פרושים לשביתות ובפרק זה אני אפרט מספר פרושים של המושג שביתה.
כללי בישראל לא קימת הוראת חוק מפורשת, המקנה לעובדים את הזכות לשבות, אך השביתה מוזכרת בהוראות חוק רבות. כמו כן היא הוכרה ע"י בתי המשפט בכלל, בתי הדין לעבודה בפרט, כזכות ברורה ולגיטימית.
המחוקק קבע מס' הגנות, שחלות בזמן שביתה שנעשתה כדין, להלן חלק מההגנות:
·        סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי השתתפות בשביתה לא תחשב כהפרה חובה אישית. משמעות הוראה זו היא כי השתתפות בשביתה לא תיחשב להפרת חוזה עבודה.
·        סעיף 44 לחוק שירות התעסוקה קובע כי לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה.
·        סעיף 16 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם קובע, כי קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים במקום עובדים המשתתפים בשביתה, כל עוד מתקיימת השביתה.
·        סעיף 62 ב' לפקודת הנזיקין קובע, כי לא יראו בשביתה גרם הפרת חוזה (קרי, ארגון העובדים לא ייחשב כגורם להפרת חוזי העבודה האישיים בין העובדים למעביד).
דוגמא לכך היא פסק הדין רכב אשדוד, שם שבת ארגון קציני הים ובמהלך השביתה הם סירבו להזיז ספינות מרציף המכולות היחיד בארץ. בית הדין קבע כי השובתים חייבים חובת זהירות כלפי צד ג', קרי היבואן.
הגדרת השביתה מהווה יסוד אחד מבין שני היסודות מהם מורכב המושג "שביתה בלתי מוגנת". דהיינו, על מנת שתתלבנה התוצאות האופרטיביות הקבועות בחוק לגבי פעולה מסוימת שהוגדרה בו כשביתה בלתי מוגנת, אותה פעולה צריכה קודם כל להיות שביתה.
לעניין זה הגדיר המחוקק במדויק את המונח שביתה בחוק ישוב סכסוכי עבודה תשי"ז,
1 957 בסעיף 37 א' . מן הראוי להצביע על שתי עובדות בסיסיות כדלקמן: האחת ההגדרה של שביתה שנקבעה בחוק ישוב סכסוכי עבודה סעיף א', נתקבלה בתקופה שקדמה לפסיקת בית הדין לעבודה בנושא השביתה. החידוש של המחוקק בעניין השביתה הבלתי מוגנת הינו חידוש שנתחדש בשנת 1972. הוא הדין גם לעניין פסק הדין הראשון של בית הדין לעבודה שעסק בנושא השביתה, אף שפסק זה ניתן רק ביולי 1972. יתר על כן בפסק זה עדיין לא נתבארה ע"י בית הדין הגדרת המושג שביתה על שני פניה הכוללים את ההגדרה הצרה וההגדרה הרחבה, המתייחסים על כן גם לדפוס השביתה הקלאסי של הפסקה מלאה של עבודה, וגם לדפוס המודרני המתבטא בעיצומים. הפסיקה של בית הדין לעבודה שהבהירה את המשמעות המקובלת כיום למושג השביתה נתגבשה לראשונה בפסק הדין בעניין גינסטלר שניתן בשנת 1976. נהפוך הוא באותה העת ההגדרה המקובלת לזכות השביתה הייתה ההגדרה של השופט ברנזון בעניין שביט.
במסגרתו נכללה אומנם הגדרה של השביתה, אך הגדרה זו התמקדה בעיקרה במשמעות הצרה של מושג זה המתייחסת לנסיבות של הפסקה מוחלטת של העבודה בלבד, השנייה, יש להבין את ההגדרה של סעיף 37 א' בחוק ישוב סכסוכי עבודה, לאור התופעה גרמה לחקיקה. גל שביתות פראיות בשירות הציבורי, שהתבטאו לרוב בעיצומים, היו את הסיבה שהמחוקק חידש את המושג של "שביתה בלתי מוגנת". היה צורך מעשי להכיר גם מהבחינה המשפטית בכך שעיצומים הם בגדר שביתה.
ההגדרה של שביתה בחוק ישוב סכסוכי עבודה 1957, סעיף 37 א' קובעת כדלקמן:
            "לעניין הגדרה זו רואים כשביתה:
א)      הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתה שביתת האטה והפרעה מאורגנת של מהלך העבודה התקין.
ב)       סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה  כאמור מותרת לחי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1957, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה."