בעבודה מתואר תיאור מקרה שארע אצל עולי אתיופיה, ועליו מתבסס ניתוח המקרה עפ"י המושגים שנלמדו בקורס.  (תרבות,קונפליקט תרבותי, התנגשויות תרבותיות, גישת הקונפליקט התרבותי,  דה סוציאליזציה, רה סוציאליזציה, תרבות במובן של זהות, טכנולוגיה תרבותית, תיאוריה רב תרבותית, רב תרבותיות דקה). בנוסף מתוארים דרכי טיפול אפשריות, שיטות שבהם יכול לבחור עו"ס בטיפול, 5 שלבים של תהליך חיפוש העזרה, מודל התערבות קבוצתי, וגישור) בכל שלב בעבודה מסומנים המושגים, ונרשם בסוגריים מהיכן נלקח החומר הבבליוגרפי שעליו מסתמכת העבודה. מבוא
תאור המקרה:
המאורע הנבחר התרחש בתאריך ה-31.8.05 באור יהודה, כשהעירייה המקומית לא אפשרה לילדים מהעדה האתיופית ללמוד בביה"ס השוכן בעיר. הנימוק שניתן ע"י ראש העיר, יצחק בוכבזה, הוא שישנם יותר מידיי אוכלוסיות חלשות בעיר אחת ושהכנסת ילדים ממוצא אתיופי לאותו ביה"ס, תמנע את יכולת ההתקדמות של הילדים האחרים ואת של האוכלוסיות החלשות האחרות. בנוסף טען כי פיזורם של הילדים האתיופים על פני בתי ספר שונים באזור ידהה את הבדלם התרבותי משאר הילדים ויעזור להשתלבותם בחברה. הורי העדה לא קיבלו הסבר זה, וטענו כי למעשה מדובר בגזענות והפליה על רקע
היותם אתיופים המונעת מילדיהם את הזכות לחינוך, בדגש על חינוך בטווח מגורם. כמו כן, האגודה לזכויות האזרח צידדה בהורים אלו והתנגדה להחלטת ראש העיר בטענה כי מדיניות זו רק תורמת להעמקת פערים בחברה. כתוצאה מכך, ארגון "טבקה" הפועל למען עולים חדשים יוצאי אתיופיה, עתר לבג"ץ בדרישה לחייב את ראש העיר לרשום בבית הספר בעיר ילדים ממוצא אתיופי. בעקבות הלחצים שהפעילו מבקר המדינה וחברי הוועדה לביקורת המדינה,  אישר ראש העיר את רישומם של חמישים ילידים אתיופים ל-ביה"ס בעיר. כמו כן, ראש העיר הואשם ע"י חברי הוועדה באפליה, גזענות ומניעת הזכות לחינוך חובה, כשמנגד ראש העיר עצמו טען שרק ניסה לעזור לילדים ע"י פיזורם.  יצוין, כי גם טענה זו נשללה ישירות ע"י הטיעון כי לכל אחד קיימת הזכות ללמוד באזור מגוריו הקרוב לו. מהמקרה הנ"ל הנפגעים העיקריים היו הילדים הנדחים ומשפחותיהם שזכו ליחס לא הוגן מפני העירייה המקומית וחשו דחויים בעירם שלהם, הבעיה נבעה לא רק מיחס ראש העיר אלא מצד האוכלוסייה המקומית כולה שכן גם לאחר סיום המקרה, קבלת הפנים שציפתה לילדים האתיופים בחצר בית הספר הייתה ההיפך הגמור. בנוסף, משפחות הילדים לא היו הנפגעים היחידים שכן כלל בני העדה האתיופית נפגעו מהמקרה כהוכחה לאי השתלבותם וחוסר קבלתם בחברה הישראלית. הקונפליקט המרכזי המובא במקרה הוא רצון החברה  האתיופית להשתלבותה בחברה הישראלית מול החשש כי שילובם במערכת החינוך תביא לפגיעה אישית בילדים ה"צברים" ע"י "הורדת הרמה הלימודית בבית הספר". המקרה נבע מאפליה גזענית על רקע עדתי ותחושת דחייה של התושבים האתיופים בעירם המעורבת. בעבודה זו נדגיש את הקונפליקטים והמתחים המרכזים הנובעים כתוצאה מהמפגש הבין תרבותי הנ"ל וכמו כן, ננסה לחשוב על טיפול רגיש תרבות שיעזור להשתלבות חברי העדה האתיופית בחברה הישראלית כגון דרכים לטשטוש הפערים התרבותיים אך עם על המאפיינים המיוחדים של כל תרבות וכיבודה ע"י הצד השני.
–