תקציר המחקר עוסק בענף התיירות בישראל ובהתמודדות שלו מול בעיות מורכבות בתחום המשאב האנושי. הבעיה העסקית במחקר קשורה לסוגיה לפיה קיים מחסור בכוח אדם איכותי בענף. היא מתבטאת בגידול מתמשך בעלויות כוח אדם כתוצאה מנטישת עובדים. את המחקר מוביל רציונאל לפיו ככל שתפיסת יוקרת המקצוע של סטודנטים לתיירות גבוהה יותר, כך מטרות ההישגיות שלהם גבוהות יותר. וככל שמטרות ההישגיות שלהם גבוהות יותר, כך עולה המוטיבציה שלהם לקריירה בענף. החוקר מזהה את המוטיבציה לקריירה כגורם ראשוני לבעיה. תפיסת יוקרת המקצוע היא הערכה היררכית של המאפיינים הסוציו-אקונומיים של מקצועות. מטרות הישגיות כוללות מטרות, כוונות, סיבות ופירושים שנותן האדם במסגרת סיטואציות הישגיות. משתנה זה כולל שני מימדים: מטרות שליטה, אשר מתאפיינות באימוץ מטרת למידה ממוקדת ובחיפוש אתגר ושליטה במטרה. ומטרות ביצוע, אשר מתמקדות בהשוואות חיצוניות ובהוכחת יכולת גבוהה. מוטיבציה לקריירה היא דרגת המאמץ שמשקיע האדם בניסיון להשיג את מטרותיו הקרייריסטיות, מאמץ שמשקף את הדחף שנוצר מרצון הפרט לספק את צרכיו ולהצליח. לחוקר שלוש השערות מחקר: הראשונה טוענת לקשר חיובי בין תפיסת יוקרת המקצוע של הסטודנטים למטרות ההישגיות שלהם. השנייה טוענת לקשר חיובי בין מטרות ההישגיות למוטיבציה לקריירה. והשלישית טוענת לקשר חיובי בין תפיסת יוקרת המקצוע למוטיבציה לקריירה. שיטת המחקר היא כמותית ומערך המחקר הוא תיאורי. אוכלוסיית המחקר הינה כלל הסטודנטים לתיירות, הלומדים בישראל באוניברסיטאות ובמכללות השונות (החוקר מעריך כי מדובר בכ-3,000 איש). המדגם כלל 100 נבדקים שהם סטודנטים לתיירות בשלוחת אוניברסיטת 'דרבי' בישראל. מתוך המדגם השתתפו במחקר בפועל 69 סטודנטים:
5 סטודנטים (36%) לשנה ראשונה, 26 סטודנטים (38%) לשנה שנייה ו-18 סטודנטים (26%) לשנה שלישית. 31
מהנחקרים (45%) הם גברים לעומת 38 (55%) נשים. מרבית הנחקרים אינם נשואים (74%) והגיל הממוצע בקרב הנחקרים הוא 27. לצורך ביצוע המחקר נעשה שימוש בשאלון המחולק לארבעה חלקים לבחינת שלושת משתני המחקר, וכמו כן מספר משתנים דמוגראפיים. המחקר העלה היבטים אשר טרם נחקרו אמפירית ותוצאותיו מצביעות על קשר בין המשתנים, אמנם באופן חלקי. לא נמצא קשר מובהק בין תפיסת יוקרת המקצוע למטרות ההישגיות, אלא רק בין תפיסת יוקרת המקצוע למימד מטרות שליטה. באופן די מפתיע, נמצא קשר שלילי מובהק בין תפיסת יוקרת המקצוע למימד מטרות ביצוע. לא נמצא קשר מובהק בין מטרות ההישגיות של הסטודנטים למוטיבציה שלהם לקריירה, אלא רק בין המימד מטרות שליטה למוטיבציה לקריירה. נמצא קשר מובהק בין תפיסת יוקרת המקצוע למוטיבציה לקריירה. מעבר לכך,  נמצא הבדל מובהק בין נחקרים נשואים ללא נשואים בתפיסת יוקרת המקצוע. בנוסף, נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל למימד מטרות ביצוע. בעקבות הממצאים ממליץ החוקר לארגונים השונים בענף התיירות בישראל להפעיל מערכת אינטגרטיבית, המשלבת שלוש דרכי פעולה במקביל: האחת, למנות ועדה מטעם משרד התיירות שתהיה אחראית להשקת פרויקט רחב היקף שמטרתו העלאת תפיסת היוקרה החיצונית של המקצוע. השנייה, לפיה על המוסדות האקדמיים ללימודי תיירות לבנות תוכניות לימוד המבוססות על פיתוח מטרות שליטה בקרב הסטודנטים. והשלישית, לפיה על הארגונים השונים בענף ליישם שיטת ניהול חדשה בתחום המשאב האנושי, המבוססת על מערכת יחסי גומלין בריאה בין העובד לארגון. אותה מערכת מאפשרת יחסים הדדיים של נתינה וקבלה.
תוכן עניינים
תקציר. 2
מבוא. 6
תיאור הענף. 6
הצגת הבעיה. 8
הבעיה העסקית. 10 שאלת המחקר. 11
מטרות המחקר. 11
מטרה מחקרית. 11
מטרה יישומית. 11
סקירת ספרות. 11
תפיסת יוקרת המקצוע. 12
מטרות הישגיות. 14
מוטיבציה לקריירה. 17
הקשר בין המשתנים. 21
הקשר בין תפיסת יוקרת המקצוע לבין מטרות הישגיות. 21
הקשר בין מטרות הישגיות לבין מוטיבציה לקריירה. 22
הקשר בין תפיסת יוקרת המקצוע לבין מוטיבציה לקריירה. 22
רציונאל המחקר. 23
הגדרת המשתנים. 24
משתנה תלוי – מוטיבציה לקריירה. 24
הגדרה נומינלית. 24
הגדרה אופרציונאלית. 24
משתנה בלתי תלוי – תפיסת יוקרת המקצוע. 24
הגדרה נומינלית. 24
הגדרה אופרציונאלית. 24
משתנה בלתי תלוי – מטרות הישגיות.
5 הגדרה נומינלית.
5 הגדרה אופרציונאלית.
5 השערות המחקר.
5 מתודולוגיה. 27
שיטת המחקר ומערך המחקר. 27
השיקולים בבחירת שיטת המחקר. 27
השיקולים בבחירת מערך המחקר. 27
המדגם. 27
אוכלוסיית המחקר. 27
המדגם. 28
מאפייני המחקר. 28
שיטת הדגימה. 29
שיקולים בבחירת שיטת הדגימה. 30 כלי המחקר. 30 הליך המחקר. 31
שיטת הניתוח. 31
קביעת המשתנים. 31
סטטיסטיקה תיאורית. 31
בחינת ההשערות. 31
ממצאים. 32
סטטיסטיקה תיאורית. 32
בדיקת ההשערות. 33
ממצאים נוספים. 36
ניתוח ודיון 41
דיון במשתני המחקר. 41
דיון בהשערות המחקר. 42
דיון בממצאים הנוספים. 47
סיכום, מסקנות והמלצות. 48
סיכום. 48
מסקנות. 48
המלצות יישומיות. 49
מגבלות המחקר. 51
המלצות למחקרי המשך. 52
שיקוף. 53
רשימה ביבליוגרפית. 54
נספחים. 60 נספח 1 – מס' תיירים בעולם מול רווחים מתיירות (מתוך www.unwto.org) 60 נספח 2 – מודל מבנה תעשיית התיירות (Holloway, 2002) 61
נספח 3 – תנועת התיירות הנכנסת לישראל 1992-2005 (מתוך www.tourism.gov.il) 62
נספח 4 – הכנסות מתיירות וענפי ייצוא אחרים בשנת 2005 (מתוך www.tourism.gov.il) 63
נספח 5 – סולם היררכיית הצרכים (Maslow, 1954 מתוך גלוברזון וכרמי, 1988) 64
נספח 6 – שאלון המחקר. 65