מבוא
אנו תופסים את העולם הסובב אותנו באמצעות החושים. למעשה התפיסה החושית היא שמגדירה לנו את העולם שמסביבנו. כדי להבין כיצד החושים מלמדים אותנו על הסביבה וכיצד, לפעמים, הם מטעים אותנו עלינו להבין כיצד הם פועלים. בעבודה זה נערוך סקירה עיונית של החושים נציג תמונות וכן נביא רעיונות לפעילויות. חוש- "כוח טבעי להרגיש (לראות, לשמוע וכ'ו), כושר לקלוט גירויים חיצוניים".
תחושה – "קליטה באחד החושים, הרגשה, הכרה". 1
יחידות המידע נקלטות בו זמנית מבחוץ על ידי כל החושים שלנו. מידע רב זה נקלט ברמה לא-מודעת, כאשר אנו קולטים במודע דרך החושים שלנו רק יחידת מידע אחת בזמן נתון. אנחנו עוברים ממערכת חושית אחת לשנייה במהירות אך בכל רגע נתון משתמשים במערכת אחת בלבד. כל אחד משתמש באחת ממערכות החושים בצורה מובילה על מנת לתאר לעצמו את המציאות.
החושים קולטים גירויים מהסביבה ומתרגמים אותם לדחפים חשמליים המגיעים למרכזים המתאימים במוח. בכל אברי החושים נקלט המידע בתאים בעלי מבנה ייחודי לכל חוש. בכל החושים נקלטים אותות אך טיב האותות משתנה- בחוש הטעם ובחוש הריח האות הוא גירוי כימי, כלומר מולקולה של חומר שנקלטת באיבר החישה, ואילו בחושי הראייה, השמיעה והמגע , האות הוא גירוי פיזיקלי- אור, קול, לחץ או טמפרטורה. האותות הנקלטים בחושים נושאים מידע והמידע מעובד ומפוענח במוח"2
"בדרך כלל , החושים יכולים לפעול בשתי רמות: האחת, אינפורמציה המגיעה אל מרכזים נמוכים במוח, כמו גזע המוח ואינה משתפת את המוח הגדול ואת קליפת המוח באינפורמציה. ברמה זו נוצרת תגובת פעולה אוטומטית. השנייה, האינפורמציה מגיעה אל המרכזים הספציפיים במוח. המוח מעבד את האינפורמציה, משלב בין הגורמים השונים ונותן הוראת פעולה בהתאם לגירוי שהתקבל ולצרכים הקיימים"3
" החושים שלנו הם כמו חלונות אל העולם. באמצעות החושים אנחנו קולטים את מה שקורה מסביבנו, רואים נופים ובע"ח , שומעים מכונית נוסעת, אדם מדבר, מריחים את ריח הים וממששים כמעט את הכול. אבל מעניין מאוד שאיננו חשים סתם כך. יש לנו העדפות אנחנו אוהבים לראות דברים יפים בעינינו, נהנים לשמוע מוסיקה שערבה לאוזנינו, מתענגים על אוכל שטעים לחכנו ועל ריחות שנעימים לנו ומתחבקים רק עם מי שאנחנו אוהבים. החושים הם שמעניקים לנו את ההנאות הגדולות ביותר, ולתופעה הזאת יש שם עתיק ומיוחד היא נקראת אסתטיקה- הנאה של החושים"4
המנגנון החושי שלנו חיוני כל כך ללמידה, עד כי הוא מתחיל להתפתח עוד בתוך הרחם, שבועות ספורים לאחר ההתעברות. תחילה אנו לומדים על כוח המשיכה באמצעות מערכת שיווי המשקל שלנו. השמיעה, הריח, הטעם והמישוש נבנים על גבי חוש הכבידה ונותנים לנו את התמונה הראשונית על העולם. רק מאוחר יותר אנו מסוגלים לשלב את הבבואות החושיות הללו, ההפוכות מורכבות יותר ויותר, על מנת לאפשר ראיה. רשתות עצביות צומחות מתוך החוויות החושיות הייחודיות לנו ומניחות דפוסים סבוכים השולטים בהתפתחות המוחית הגבוהה יותר שלנו. החוויות החושיות, הן הפנימיות והן החיצוניות מעצבות את אופן ההדמיה שלנו ובכך את אופן החשיבה שלנו.
למידה חדשה מתרחשת כשחוויות חושיות משנות ויוצרות בתוכנו בבואות מורכבות יותר ויותר של העולם. הגוף שלנו מעורב כל כולו במסע זה.5
בחרנו לערוך עבודה בנושא החושים כיוון שנושא זה הינו בעל חשיבות רבה בעיקר בגילאים הצעירים שבהם החושים הולכים ומתחדדים. באמצעות החושים הילד קולט את הסביבה על כל פרטיה, באמצעותה יוצר תקשורת עם העולם וקולט מידע. הילד מפתח את זהות ה"אני" שלו על ידי פתיחות ורגישות לחושיו. מתוך כך שהוא קולט את הסובב אותו מתחזקת אצלו המודעות ל"אני".
אינטגרציה חושית וויסות חושי הוא ביטוי חדש יחסית, המתייחס ליכולת למיין ולהתייחס לגירויים בסביבה. כאשר עורכים מיון בין הגירויים, בונים סדר-עדיפויות ומתייחסים לגירוי החשוב, הרלוונטי, העיקרי. כאשר יש גירוי מסוים חזק מאוד – קשה להתרכז. רעש מפריע לריכוז, ריח חזק מפריע לריכוז, התרחשות חזותית כמו תכנית טלוויזיה בחדר לימוד מפריעה לריכוז. זה מצב תקין. אבל, כאשר ילד או בוגר לא מצליח לערוך מיון בין הגירויים סביבו והוא מתייחס לכל גירוי, יש לו קושי בוויסות חושי. ילדים בעלי פעילות-יתר שהתגובה שלהם-
1 מילון ספיר,1997 .
2 אשנהיימר, ר' ואחרים (2001).
ללמד מדעים בדרך אחרת לראות ולשמוע, קולטים ומעבדים   מידע בהוצאת מכון מופ"ת תשס"א
3 רצון, מ' (1993). התפתחות מוטורית תחושתית ותהליכי למידה. המכללה לחינוך סמינר    הקיבוצים
4 צפתי, י' (1986). אני וגופי.
מרכז פדגוגי ארצי לחינוך מיוחד. הוצאת שמע, תל אביב 5 "חכמה בתנועה", קרלה הנפורד, הוצאת נורד 2000, ע"מ 30-31
??
??
??
??