תוכן עניינים
פרק                                                                                                                 עמוד הקדמה –  3   מבוא
-..  4        סקירת ספרות —  6                         3. 1.   הסיטקום ומכירת פתרונות אוטופיים לחיים האמיתיים . 7
             3.
2.   המודל המסורתי של הסיטקום האמריקאי –   7
             3.
3.   המודל החדש של הסיטקום האמריקאי —   8
             3.
4.   גורמים לעלייתו של המודל החדש .    9
             3.
5.   האם באמת מדובר במודל חדש –    11     
4 .   שאלת המחקר והשערות המחקר –…    12
5.    מתודולוגיה      -.    12
6 .    ממצאי השדה -…     15                  7.    דיון -.     17
8 .    סיכום ומסקנות –     21                   9.    ביקורת על המחקר ..    22                 
1 0.  רשימה ביבליוגרפית     23                                             תקציר:
בבואי לבדוק את ייצוגה של דמות האב המבוגר בסיטקום האמריקאי ודרכה לבחון את השינויים המהותיים שחלו בתוך המבנה של המשפחה הגרעינית, תחילה אסביר את משמעותו של הסיטקום ומעמדו כז'אנר בחברה האמריקאית. תעשיית הטלוויזיה מייצרת תוכן טלוויזיוני ומתאימה אותו לתוך קטגוריות. אותן קטגוריות מכונות ז'אנר ויש להן השפעה אדירה על המוצר שנוצר ועל הקהל. מנקודת מבטם של הצופים הז'אנר מאפשר לזהות תבניות של תוכן והצופים יכולים לפתח ציפיות לגבי איך התוכנית (דרמה, אופרת סבון, סיטקום) צריכה להיות ואיזו תגובה תהייה להם לגבי התוכן. כך שלמעשה מכין הז'אנר את הצופה להנאה מהצפייה. הצופה רוכש מיומנויות לזיהוי הז'אנר מתוך צפייה בהרבה תוכניות מאותו הז'אנר  .( Reese,2004) בז'אנר הסיטקום הסיפור והדמויות הפכו להצלחה בקרב הקהל. הצלחה זו היא האחראית להיותו של הסיטקום האמריקאי ז'אנר מוצלח ופורמט מקובל בטלוויזיה האמריקאית של ימינו.
התוכן הטלוויזיוני אליו אנו נחשפים מושפע מסטנדרטים, חוקים וערכים של שלושה מאפיינים: תרבות, חברה ותעשיית הטלוויזיה. לכל אחד ממאפיינים אלו נגיעה כל שהיא על התוכן שאנו רואים על המרקע ועל האופן שבו המדיה מציגה קבוצות חברתיות מסוימות. כל אחד מהמאפיינים הללו מעביר או מוסיף מידע ומערכת היחסים הפועלת ביניהם היא מערכת של תלות. כל מאפיין תלוי בשניים האחרים.
מכאן ניתן להסיק כי השינויים אשר מתרחשים בחברה ובתרבות מוצאים את דרכם אל תעשיית הטלוויזיה ומשם אל המסך. תעשיית הטלוויזיה יוצרת קונטקסטים דרך הסטנדרטים של החברה והתרבות המופעלים עליה וכך, התוכן שמוצג על המסך מחלחל ומשפיע על תפיסתנו את הייצוגים של קבוצות מסוימות ולכן בהכרח משפיע על התרבות ועל החברה שבה אנו חיים. ( .( Reese,2004
שילובם של שלושת המאפיינים: חברה, תרבות ותעשיית הטלוויזיה, בהקשר של קומדיית המצבים, מראה על מאזן כוחות דואלי ביניהם.
הייצוגים של קבוצות חברתיות או אינדיבידואליים המשתקפים אלינו ממסך הטלוויזיה אינם ייצוגים המושפעים ממאפיין אחד יותר מאשר מהמאפיין השני. כך אפשר שאדם שהוא חיצוני לחברה יוכל ללמוד מתוך הסיטקום על הערכים, הנורמות, החוקים והכללים של אותה חברה ואף לבחון שינויים שחלו בה באמצעות התכנים המשודרים. זאת על אף, שאותם הייצוגים הם תוצאה של אמונה בהם בזמן מסוים, במקום מסוים ובתקופה מסוימת.  אם אכן מערכת הכוחות בין שלושת המאפיינים מושתת על איזון וההדיות כיצד ייתכן שדמותו של האב מוצגת כדמות מטופשת ברבות מהסדרות הקומיות האמריקאיות המשודרות?
שאלה זו נשאלת מכיוון שבחברה המערבית חיים מלמדים ומחנכים ילדים לתת כבוד והערכה רבה להורים.  אפילו הדיבר הראשון בתנ"ך מציין כי צריך לתת כבוד להורים: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". יתר על כן, על אף שבמובנים רבים החברה המערבית מושתת על ערכים של שוויון בין המינים היא עדיין חברה פטריארכאלית אשר מקנה בהרבה מובנים עליונות לגבר. לכן, ייצוגו של האב בקומדיות המצבים כמטופש, ילדותי ואינפנטיל אינו מתיישב עם הדימוי שיש לו בחברה ובתרבות המערבית.
אם כך, מה בכל זאת גרם לייצוג זה של האב בסיטקום האמריקאי?  מכיוון שמדובר בהרבה סדרות קומיות אשר מציגות את דמותו של האב באור שלילי, אין ספק כי מדובר בדימוי אשר צמח מן החברה והתרבות ולאט לאט חלחל אל תעשיית הטלוויזיה ומצא את מקומו בצורה הבוטה ביותר בז'אנר הסיטקום.
עם זאת, אין העובדה שהדימוי של האב הגיע מהתרבות והחברה אל תעשיית הטלוויזיה אומר שבכל בית באמריקה האב נתפס  כאדם מטופש, ילדותי ואינפנטיל. אלא, הכוונה הא לכך שבחברה ובתרבות התרחשו שינויים חברתיים שהיו משמעותיים מספיק בשביל להשפיע על תעשיית הטלוויזיה ולגרום לה ליצור ייצוג כה מעליב ושלילי של דמות האב. השינויים שהתרחשו בחברה ובתרבות היו משמעותיים ושינו לגמרי את מאזן הכוחות ומערכות היחסים בתוך התא המשפחתי: יציאתן של נשים אל שוק העבודה והשתלבותן כגורם מפרנס נוסף בבית, הפיכתן לצרכניות בעלות כוח קנייה משלהן והפיכת הידע לנגיש לילדים בעקבות טכנולוגיה חדישה ערערו את מעמדו של האב כמפרנס יחידי  וכבעל השליטה על הידע בבית. על אף השינויים שחלו בחברה, יש שיטענו כי השינוי שחל בסיטקום הוא אינו אמיתי, דבר לא השתנה ולמעשה, מעמדו של האב נשאר חזק כשהיה גם בחברה וגם בסיטקום. בהמשך אציג טענותיהם ואבחן אותם לאור הממצאים.