התפתחות הרדאר ההגנתי במהלך מלחמת העולם השניה באנגליה ובגרמניה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 4943
מספר מקורות 13

תקציר העבודה

בעבודה אבחן את תפיסת האסטרטגיה האנגלית בדבר השימוש ברדאר, לעומת תפיסת האסטרטגיה הגרמנית בדבר השימוש בו. ואראה כי השינוי נבע משוני התפקיד של שתי המדינות במלחמה – האחת בתפקיד הרודף והשנייה בתפקיד הנרדף.
תחילה אערוך סקירה היסטורית של התפתחות הרדאר לצרכי הגנה אווירית, חשיבותו ומטרתו בחשיבה האסטרטגית האנגלית, ושיתוף הפעולה בינה לבין ארצות הברית, בעניין זה. תוך כדי כך אבדוק מי עמד מאחורי התפתחות הרדאר האנגלי, מה הניע את ההתפתחות בכיוון זה או אחר ומדוע. לאחר מכן אמשיך בסקירה היסטורית של התפתחות הרדאר, חשיבותו ומטרתו בחשיבה האסטרטגית הגרמנית.
ובנוסף אסקור את התפתחות החשיבה הגרמנית וכיוונה. בהמשך אמצה את עיקרי תהליך ההתפתחות האנגלי והגרמני, מקורות הנעת התהליכים, והתוצאות אליהם הגיעו. ולבסוף אשווה בין התהליכים המורכבים.
בפרק הסיכום אגע בכישלונות ובהצלחות שני הצדדים, ואבהיר כי השוני בתפיסת האסטרטגיה נבע בעיקרו מהשוני בעמדה שהציג כל אחד מהצדדים.
ראשי הפרקים:
1. מבוא – פיתוחים טכנולוגיים כהכנה למלחמת העולם השנייה ובמהלכה, מכ"ם – הגדרה, רקע קצר על השימוש במכ"ם בבריטניה ובגרמניה, ומהן מטרות העבודה.
2. בריטניה: הכורח מוביל להמצאה. – ההיסטוריה של התפתחות המכ"ם בבריטניה לצרכי הגנה אווירית, החשיבה האסטרטגית האנגלית, ושיתוף הפעולה בינה לבין ארצות הברית.
3. גרמניה: טקטיקה של התקפה מאסיבית פתאומית. – סקירה היסטורית של התפתחות המכ"ם, חשיבותו ומטרתו בחשיבה האסטרטגית הגרמנית, החשיבה הגרמנית וכיוונה.
4. סיכום – עיקרי תהליך ההתפתחות האנגלי והגרמני, מקורות הנעת התהליכים, והתוצאות אליהם הגיעו. השוואה בין שתי המדינות, ובדיקת השוני ביניהן.
יותר מכל מלחמה אחרת בהיסטורית האנושות, עד למלחמת המפרץ, היתה מלחמת העולם השנייה מלחמה טכנולוגית. מלחמת העולם השנייה או "מלחמת הקוסמים" (The Wizard War), היתה נקודת מפנה לחידושים והמצאות טכנולוגיות של כל הצדדים הנלחמים. מספר שנים לפני תחילת המלחמה ובעיקר במהלכה, הוברר למדינות הלוחמות שהמדינה שידה על העליונה מבחינה טכנולוגית וצבאית, היא המדינה שתנצח. בניגוד מוחלט לתחילת שנות השלושים, בהם היתה סטגנציה טכנולוגית עקב קיצוץ בתקציבים שנבע מהמיתון, במהלך המלחמה תקציבים רבים ניתנו לטכנולוגיה וגם הגרמנים ובעלות הברית הטמיעו עוד ועוד טכנולוגיות כדי להשיג יתרון על פני האויב. יישום הטכנולוגיות החדשות על ידי צד אחד והמענה להן על ידי הצד השני גרמו לכך שחלק נכבד מהמלחמה הוכרע בעקבות יכולת פיתוח והטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשות. למשל ה"אניגמה" ("Enigma") שפיתחה גרמניה.
האניגמה היתה מכונת טלגרף שהעבירה שידורים מוצפנים הנוגעים לפעילויות עתידיות, מצב הכוחות והאספקה באיזורים מסוימים, מורל הלוחמים ועוד אינפורמציה רבה שכללה קשר בין זרועות הצבא והוראות חדשות שקיבלו. כבר בשלבים הראשונים של המלחמה הצליחו בעלות הברית לפצח את קוד ה"אניגמה", לאחר מאבק ממושך בעזרת עשרת אלפים מתמטיקאים ו"האקרים". הצלחה זו גרמה לגרמנים להיות "שקופים", ללא ידיעתם, בדבר תכניותיהם העתידיות לגבי המשך הלחימה ושמה את בעלות הברית על העליונה. שתי המצאות נוספות שהיוו משקל רב היו פצצת האטום והמכ"ם. פצצת האטום שהטילה ארצות הברית על יפן גרמה לסיומה של המלחמה ביניהן. אך המכ"ם לעומת זאת לא גרם לסיום המלחמה בין אנגליה לגרמניה, אולם עזר מאוד בהגנה אסרטיבית ומלאה על אנגליה בתקיפות המסיביות של המפציצים על בריטניה החל משנת 1940.
המכ"ם- הגדרה מילונית מכ"ם (ראשי תיבות: "מגלה כיוון ומקום"), או רדאר (Radar – radio detection and ranging) הוא מכשיר המשמש לגילוין ולאיכונן של מטרות-