משה שרת מול בן גוריון - יחסי החוץ של מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה

תקציר העבודה

מבוא
כבר בשנותיה הראשונות מדינת ישראל ביססה את מעמדה בין האומות וקשרה קשרים דיפלומטיים עם מדינות רבות. שנה לאחר הקמתה התקבלה כחברה רשמית בארגון האו"ם ותוך זמן קצר הפך שירות החוץ לשירות דיפלומטי מאורגן ומסודר של מדינה החברה בקהילה הבינלאומית.  בצד התהליך המוצלח של כינון קשרי חוץ, התפתחו תהליכים מורכבים שאפיינו את מדיניות החוץ הישראלית בעשור הראשון לקיומה. העיקריים שבהם היו מתח מתמיד בין מדיניות חוץ ובטחון, ניסיונות להשגת הסדר עם המדינות השכנות כולל פיתוח מערך קשרים בלתי-רשמי אתן, יחסים מתוחים עם ארגון האו"ם ועם שלוחותיו בישראל, אוריינטציה בינלאומית בעולם מחולק בין שני גושים, וחיפוש בת ברית מעצמתית שתבטיח חוזה הגנה וערובה ביטחונית.
בעשור הראשון להקמת המדינה, פניה של המדינה אל מול מדינות העולם, מבחינה מדינית, היה שנוי במחלוקת עקב חילוקי הדעות של קברניטיה, דוד בן גוריון ומשה שרת. המערכת הביטחונית, ובן גוריון בראשה, קבעה בעשור הראשון את סדר היום במדיניות החוץ. מדיניות החוץ הגיבה במקרים רבים על מהלכים ביטחוניים, פעמים אף הוכפפה להם והתקשתה להוביל את המדיניות הלאומית. בשנים 1956-1955 הויכוח הפנימי בין הגישה ה"ביטחונית אקטיביסטית" לגישה ה"מדינית" בפעולות הגמול, היו תכופות יותר ופוגעות יותר, והוא הגיע לשיאים במחלוקת האישית בין בן גוריון לשרת.
במערך הבינלאומי, "המלחמה הקרה" הייתה גורם מרכזי שהשפיע על מדיניות החוץ שלה. בין שני הגושים (בין שתי השיטות החברתיות-פוליטיות), התנהל מאבק אידיאולוגי: הדיקטטורה הקומוניסטית מכאן והדמוקרטיה הליברלית-קפיטליסטית מכאן.
המאבק הבין גושי התבטא בחלוקתו של העולם לאחר מלחמת העולם השנייה לגוש מזרחי-קומוניסטי, שבראשו עמדה בריה"מ וגרורותיה ממזרח אירופה, ומולו גוש מערבי –קפיטליסטי, שבראשו ארצות הברית ולצידה בריטניה, צרפת ומדינות מערב אירופה.
המאבק ביניהן התבטא בתחרות מדינית וצבאית על אזורי השפעה בעולם. המזרח התיכון היה אחת מזירות המאבק בין שני הגושים, וישראל נקלעה לתוכה מיום הקמתה.   באותם שנים, החלה ישראל ובראשה משה שרת ועמיתיו ממשרד החוץ להישיר מבטה מזרחה מתוך תקווה לזכות בהכרה, ולכונן יחסים דיפלומטיים או לפחות, קשרים כלשהם עם מדינות אסיה. אולם המאמצים שהושקעו והניסיונות שיושמו נכשלו בגלל סיבות מדיניות וגיאו פוליטיות אשר גרמו להעדר יחסים של ממש עם מדינות אסיה. במקביל לכך, המלחמה שפרצה בקוריאה ב1950 דחקה את ישראל לנקוט בפעולות מדיניות (ואף כמעט צבאיות) משמעותיות מאוד. המלחמה עוררה ויכוח ער בישראל בשאלה האם להצטרף אליה, ולעזרת איזה צד. מלחמת קוריאה הייתה המשבר הבינלאומי הראשון שבו נדרשה ישראל לבחור בין הזדהות עם הגוש הקומוניסטי לבין הזדהות עם המערב.
אם כן, נאמר שבשנים הראשונות להיווסדה, ישראל יכלה לבחור בין הישענות על הגוש המזרחי, על הגוש המערבי או באי הזדהות עם מי מהם. בשנתיים הראשונות לקיומה בחרה ישראל באופן הצהרתי באפשרות השלישית, אך באופן מעשי היא פיתחה מערכת יחסים מועדפת עם הגוש המערבי, ובמיוחד עם ארה"ב. מטרת העבודה היא לבחון לעומק את היחסים הבינלאומיים של ישראל בראשית שנותיה ולעמוד על חילוקי הדעות בין משה שרת לדוד בו גוריון באשר לעתידה של ישראל מבחינת יחסי החוץ עם מדינות ומעצמות העולם. שיטת המחקר בה אעשה שימוש במהלך עבודתי היא שיטה איכותית, כלומר ניתוח תוכן ושימוש במקורות משניים.
על מנת להתמקד ביחסיה של ישראל עם המעצמות, אחקור ואשאל בעבודתי, מה היה הרקע והמניעים לגישתו של בן גוריון לעומת גישתו של שרת ביחס למדיניות החוץ שעל מדינת ישראל לנקוט בראשית שנות המדינה.
ההשערה לשאלת המחקר טמונה בחילוקי הדעות בין מנהיגי המדינה בראשית שנותיה והתבטא במאבק בין הגישה המדינית לגישה הביטחונית. בשנים בראשונות, הרקע למדיניות החוץ של ממשלת ישראל התבטא בישיבה על הגדר. ניתן לומר שמניעיו של בן גוריון היו שיש לחבור למעצמות המערב בכלל וארה"ב בפרט.
תמיכתה של ארה"ב הביאה אותו לראות בה שותפה אסטרטגית. גם שרת ראה במדינות המערב שותפות אסטרטגיות אך למרות זאת, מניעי שרת להדק את שיתופי הפעולה עם מדינות העולם השני והשלישי נבעו בעיקר מתוקף מקומה של ישראל בעולם כמדינה מתפתחת. לכן, חלק על יריבו הפוליטי וטען שעליה לפעול באותו הקו עם שאר המדינות המתפתחות. תוכן העניינים
מבוא -5-4

1 .0  דוד בן גוריון ומשה שרת: שתי גישות שונות –..6
1 .1  דוד בן גוריון – רקע .6
1 .2  גישתו של דוד בן גוריון -…8-6
1 .3  משה שרת – רקע .9-8
1 .4  גישתו של משה שרת 9

2 .0  מדינת ישראל והמערכת הבינלאומית -10
2 .1  הקדמה –.11-10
2 .2  פעולות הגמול -..11
2 .3  בן גוריון –12-11
2 .4  משה שרת -..13-12

3 .0 בן גוריון ושרת – שתי תפיסות של הסכסוך הישראלי –ערבי -14
3 .1 בן גוריון –15-14
            3.2 משה שרת -..16-15

4 .0 ישראל והמעצמות 17
            4.1 הקדמה ..17
            4.2 מדיניות החוץ מול המדיניות הביטחונית 18-17
            4.3 מדיניות של ניטרליות -..20-18
            4.4 יחסי ישראל עם ארצות הברית –21-20             4.5 יחסי ישראל עם ברית המועצות –23-21
            4.6 יחסי ישראל עם בריטניה …24-23
            4.7 יחסי ישראל עם צרפת -.
5 -24
            4.8 מבצע סיני והברית המשולשת –.26-
5 5.0 ישראל והעולם השלישי .29-27

6 .0 מלחמת קוריאה והקשר לסין .30
6 .1 מלחמת קוריאה והזירה הבינלאומית -31-30             6.2 מלחמת קוריאה והויכוח הפנימי בישראל –…32-31
            6.3 הקשר לסין -34-32
דיון וסיכום –37-35
ביבליוגרפיה -..39-38