תוכן העניינים
א. מבוא. 1
ב. קשר אפשרי שבין תרבות ואנורקסיה. 2
ג. אנורקסיה ודת. 4
ד. יהדות ואנורקסיה. 5
ה. סיכום הספרות והגדרת תחום המחקר. 6
ו. שיטת המחקר המוצעת. 7
ביבליוגרפיה. 9
א. מבוא
            באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, הפכה האנורקסיה נרבוזה לתופעה ידועה ומוכרת בקרב הציבור האמריקאי ולאחר כעשור תוארה בפרסומים פסיכיאטריים ופופולריים בתור ההפרעה הפסיכיאטרית של שנות ה-80. מדובר בהפרעת אכילה המאופיינת בדפוסי אכילה לקויים, ומבטאת על ידי הפרעות פסיכולוגיות מסוימות את החרדות המרכזיות והבעיות הבלתי פתורות של תרבות. ניתן לראות את האנורקסיה כ"הפרעה אתנית" (גורדון, 1991).             כאשר מדובר בהפרעה אתנית, יש לה יסודות תרבותיים אשר מהם נובעת ההפרעה ואותם יסודות תרבותיים מכתיבים את דפוסי ההתנהגות. תופעת האנורקסיה מוכרת מהמאה ה-14, כאשר הדבר נתפס כחוייה מיסטית של נשים אשר בעייתן היתה סבל כרוני שנבע מתפיסות דתיות, אשר הוכרו בקרב 'הנשים של ג'וליאן הנורדי' כדרך לרפא את החברה. היתה זו דרך של ריפוי איכותי של הנפש, אשר לווה כאמור ביסורים (Garrett, 2001).
האנורקסיה נרבוזה אופיינה כבר בשנת 1689 על ידי רופא אנגלי בשם תומס מורטון.
הסימפטום העיקרי שהוכר היה חוסר תיאבון ואובדן משקל. בשלבים מסוימים קשרו את התופעה כסימן דתי המבשר מחלה וראו את הלוקים באנורקסיה באור שלילי. מרבית הלוקים בהפרעות אכילה, בין אם מדובר באנורקסיה או בבולימיה, שגם זו הפרעת אכילה המתבטאת בזלילה שסופה בהקאה, הן נשים. בעבר היו אלו נשים בעלות הילה של קדושה, שנמנעו מלאכול בימי הביניים. מאז המאה ה-18 אלו היו נערות שסירבו לאכול ויצא להן שם רע בשל חולשתן הגופנית (גורדון, 1991).             מקובל אמנם שאנורקסיה נרבוזה בעידן המודרני הינה בעיקר מחלתן של נערות ונשים, החל מגיל ההתבגרות ועד סביבות גיל 50 (Nagata et al., 2001; Sosnowski, 2001), אולם קיימות השערות מוקדמות יותר, שאנורקסיה נרבוזה הינה מחלה השכיחה יותר בקרב משפחות יהודיות או נוצריות, אשר בתרבותן קיימים קשרים רבים בין תפיסות סגפניות של הדת ובין האופן שבה מתוארת האנורקסיה נרבוזה. יחד עם זאת, מחקרים לא מצאו קשר חזק בין תפיסות דתיות ובין האנורקסיה, למרות שבקודים האתיים של הקבוצות הדתיות מצויים יסודות של הקרבה, לויאליות ופרישות ממין, אשר תואמות את הנשים האנורקסיות. כאמור, אין קשר חזק וקיימת הכחשה של הענשה עצמית במסורת היהודית-נוצרית. מסורות אלו מביעות הערכה ויש בהן מקום של כבוד הן לאכילה והן להדגשת המין. יוצא אם כן, שלמרות, שגם אנורקסיה וגם פרישות ונזירות מתקשרים עם תפיסות של אידיאליזציה, עדיין אין בהן כדי להעיד על קשר שבין דת מסוימת לבין תופעת האנורקסיה (Huline, 2000).
            גם גורדון (1991) מציין כי למרות השערות קודמות, לא הוכח שאנורקסיה נרבוזה שכיחה יותר בקרב משפחות יהודיות או קתוליות בארה"ב וטרם הוכח קיומו של קשר על רקע דתי מסוים ובין התפתחות הפרעות אכילה. מאידך, ניתן לאבחן באופן אינטואיטיבי שלאנורקסיות יש לעיתים תכופות רקע דתי, המאופיין בגישות פוריטניות מחמירות, בעיקר לגבי מיניות נשית ובהחלט תתכן התנגשות בין רקע דתי מגביל ואופיים הליברלי של מנהגי המין כיום. בעבודה זו ארצה לבחון את הגישות השונות הנוגעות לקשר שבין אנורקסיה נרבוזה לבין גישות דתיות או תרבותיות, כאשר לאחר בחינת הספרות שפורסמה בנושאים אלה ארצה להציע מחקר המשך בתחום זה.
            לשם כך ארצה לבחון את ההקשר התרבותי-דתי הנוגע לנושא האכילה. בשלב הראשון אבחן התייחסות תרבותית לנושא האוכל והאם ניתן לזהות בו הקשרים לתופעת האנורקסיה. לאחר מכן אבחן את ההקשרים בנושא זה שבין תרבות ודת ובשלב אחרון אברר את הקשר, אם הוא קיים בכלל, שבין אנורקסיה,אוכל ודת.