הטיפול במלאי ובמלאי בסיסי לפי התקנות הבינלאומיות החדשות IFRS תוכן העניינים
מבוא. 2
הטיפול במלאי לפי תקן ישראלי מספר 26. 3
תקן 26. 3
עיקרי התקן, תמצית התקן וסוגיות מיוחדות. 4
הערכת המלאי 6
הטיפול במלאי לפי IFRS. 8
הגדרת מלאי 8
יישום הגדרת מלאי 9
מהלך עסקים רגיל. 9
עקרונות המכירה.. 10 עקרון מדידה. 10 מלאי בסיסי לפי הכללים הישנים והחדשים. 13
מדידת המלאיLIFO  או FIFO.. 15
הדיווח הכספי 15
עלויות המרה של חומרי למוצרים גמורים. 15
עלויות תקורה קבועות. 17
עלויות אריזה. 18
הגילוי בדו"חות הכספיים. 19
סיכום. 20 ביבליוגרפיה. 21
מבוא
הצורך בתקינה חדשה של החשבונאות בישראל, באה לאחר שבשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהם מנהלים ניצלו פרצות בדיווחים, והתאימו את הדיווחים לצרכיהם (לדוגמא : בפרשת חברת חפציבה הישראלית). הרעיון בתקינה החדשה, הוא לדווח גם על התהליכים שהביאו לדו"חות הכספיים – כלומר, מטרת המחוקק הייתה להביא לידי שקיפות מלאה.
התקינה הישראלית הינה תקינה המבוססת על כללים, כשהדו"חות הכספיים אמורים להיות מוצגים לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים, ועל פי המדיניות החשבונאית של ההנהלה, זאת לשם מתן חוות הדעת, ובאם הם מוצגים כך, נעזר הרו"ח בנהלי ותקני ביקורת.
הגדרת המדיניות החשבונאית לפי APB 22 היא: "עקרונות חשבונאיים המיוחדים, הנהלים חשבונאיים, הנחות והמוסכמות החשבונאיות, הכללים החשבונאיים וכן שיטות ישומן של העקרונות, הנהלים והכללים שאותם אימצה ההנהלה בהכנת הדו"חות הכספיים שלה מאחר ולפי מיטב שיפוטה הם הנאותים ביותר בנסיבות הענין על מנת לשקף באופן נאות בהתאם לכללים חשבונאים מקובלים את מצב העסקים ואת…".
העקרונות החשבונאיים הינם עקרונות אותם אימצו הגופים המקצועיים, בהנחה שהם העקרונות ה"טובים" ביותר אותם יש לאמץ לצורך הצגת הנתונים החשבונאיים (לדוגמא: עיקרון העסק החי, עיקרון העלות ההיסטורית וכו').
מטרת עבודתי זו, היא לסקור את כללי ה- IFRS החדשים, תוך בחינת תרומתם של תקנים חדשים אלו לעולם החשבונאות, כמו גם לבדוק מהו השוני בין חשבונאות מבוססת כללים לחשבונאות מבוססת עקרונות.
יצויין, כי כללים אלו משנים את פני המקצוע, כך שרבים הם שישתדלו שלא לאמץ אותם, ועל כן חלק מהחברות יצאו מהמסחר בבורסה.
במהלך העבודה נתבסס, בין שאר על חומר ביבליוגרפי, וגם על סיכומיו של רו"ח משה פרץ ממשרד קסלמן וכן על ספרו של שלומי שוב על אימוץ התקנים בישראל.