הרכב הדירקטוריון בחברה- הסדר הדירקטור החיצוני (ציון- 92)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 3105
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

מבוא במסגרת הנושא הרחב של הרכב הדירקטוריון, בחרתי לדון בעבודה זו בשאלת יעילות וחשיבות הדירקטורים החיצוניים. חובת מינוי הדח"צים היא חובה קוגנטית מכוח חוק החברות. בתחילת העבודה אסקור מבנים והרכבים אפשריים של הדירקטוריון כפי שניתן לראותם בעולם, מאוחר יותר אתייחס להסדר הדין הישראלי ולבעיות העולות מכך.
בשלב ננתח את היבין הרצוי והתפיסה הרווחת, לבין המחקרים האמפיריים בפועל הבודקים את הסדר הדח"צים. לקראת סוף העבודה אציע את הדין הרצוי לעניות דעתי בתחום זה, ואסכם בהערה חיצונית כביכול- הימצאות שאלת הדח"צים בתוך מציאות מורכבת יותר של הרכב הדירקטוריון לכל שאלות המשנה הנובעות מכך.
הערה לסיום למרות שהשיח הציבורי, המקצועי והאקדמי נסוב לרוב סביב שאלת מחקר חשובה של חשיבותם/מספרם/יעילותם של דירקטורים חיצוניים בחקיקה וכן במחקרים האמפיריים, וכן למרות שנושא עבודה זו הוקדש לבחינת שאלה זו ממש- נראה שחשוב לציין כי הדח"צים רחוקים מלהיות הפקטור היחידי. שם המשחק הוא איזון, וניתן להצביע על מספר קריטריונים מרכזיים הדורשים איזון ושווי משקל:
–                                 איזון בין דירקטורים במשרה מלאה לבין דירקטורים זמנים- המשפט המשווה מציע הבחנה בין סוגי דירקטורים, כאשר ישנם דירקטורים שמעורבים בחברה באופן שוטף, ואילו ישנם דירקטורים אחרים אשר מעורבותם פחותה והם נקראים מטעמים מקצועיים של ייעוץ או לצורך קבלת החלטות חשובות וקשות בא מת- לצורך הרחבת המעגל של מקבלי ההחלטה ע"י הוספת אנשים מקצועיים, משכילים ובעלי ניסיון.
–                                 איזון בין בעלי ניסיון לנעדרי ניסיון- למקרות החשיבות של רקע מקצועי, לא נראה כי יהא זה חשוב ואך לא יעיל לדרוש שכל הדירקטורים יהיו בעלי השכלה וניסיון זהים עם רמת סף גבוהה מאוד; נראה שדם חדש יוכל בהחלט לתרום לתיפקוד הדירקטוריון.
–                                 איזון של גילאים ושנות תפקיד כדירקטור- למרות הגיל הכרונולוגי לא משחק תפקיד מפתח, ראוי לדאוג שהדירקטוריון לא יהיה "זקן מדי" או "צעיר מדי". הדבר נכון אף לניסיון כדירקטור בחברות מאותו תחום- שנים מרובות מדי בתחום עלול להביא לחשיבה מקובעת.
–                                 איזון לעומת ייצוג אינטרסים- חשוב לדאוג שכל דירקטור יראה עצמו כפועל לטובתה של החברה ומנסה לתרום לה, ולא כנציג (מעין שלוח או עושה דבר) של מישהו אחד או אחר. ככל גוף קוליגאלי- כמובן שייצוג אינטרסים שונים של קבוצות שונות הוא חיוני; אך יש לזכור שלא מדובר במאבק כוחות- אלא מטרה משותפת של השאת הצלחתה של החברה.