תקציר:
יפן, אשר כלכלתה נחרבה במלחמת העולם השנייה, הפכה להיות אחת המדינות התעשייתיות המובילות בעולם, ומתחרה בהצלחה בגרמניה וארה"ב. נכון לומר שיפן חסרה חומרי גלם וחומרי אנרגיה והיא נאלצת לייבא אותם, אך היא עשירה דווקא בחומרי גלם יקרים ונדירים הנחוצים לייצור תעשייתי מתקדם.
נוהגים לראות את תקומתה הכלכלית המהירה אחרי התבוסה וההרס של המלחמה כ"פלא טכנולוגי". לאחר מלחמת העולם השנייה, האמריקאים עודדו מאוד את התפתחותה הכלכלית של יפן ובתום הכיבוש, מדיניות ארה"ב כלפי יפן הפכה למדיניות של בנייה מחדש ושיקום. בשנות ה-60' כבר הפכה יפן למעצמה תעשייתית ומסחרית.
עפ"י כלכלנים רבים, צמיחתה של יפן בין השנים 1951 ל-1972 היא סיפור ההצלחה המדהים ביותר בהיסטוריה הכלכלית העולמית.
הסיבות לצמיחה הכלכלית המהירה של יפן: א.      שוק העבודה המיוחד של יפן שהתאפיין בעובדים חרוצים, משכילים וממושמעים.
ב.      שיעור החיסכון הגבוה בקרב הציבור היפני, שנבע ממדיניות של "צריכה כבושה" שנועדה על מנת לצמצם את הצריכה. בין דרכים המקובלות לצמצום הצריכה הם מחסומי סחר והטלת מכס על ייבוא, דבר שגרם להעלאת מחירים. כאשר המחירים גבוהים ואין אפשרויות בחירה, הצרכנים קונים פחות והכסף נשמר בבנק.
ג.        הפחתה משמעותית מן הנטל על התקציב של הוצאות הביטחון, בשל הסכם ההגנה עם ארה"ב.
ד.      חידוש הסחר העולמי- הייבוא ליפן גדל במאות אחוזים וכן הייצוא מיפן. בעזרת חומרי הגלם שיפן נאלצה לייבא היא הצליחה לפתח תעשיות ייצור ענקיות של מוצרים סופיים שבמרוצת השנים תפסו נתחי שוק נכבדים בעולם.
ה.      שיתוף הפעולה המלא בין הממשלה ובין הסקטור העסקי והסקטור התעשייתי. ממשלת יפן עודדה מתן הלוואות מטעם הבנקים לחברות שיועדו לצמיחה, משרדי הממשלה השתתפו במחקר תעשייתי ותכנון אסטרטגי של פיתוח עבור התעשיות הנבחרות ואף מימנו אותם, הממשלה סייעה לתעשיות הצמיחה היפניות לבלום תחרות מצד חברות זרות בתוך יפן. מדוע הסחר של יפן כה נמוך?
מאחר ויפן סוחרת במוצרים שמייצרים את הרווחים הגדולים ביותר בייצור, הסחר של יפן יוצר דפוסים שמביסים את עצמם. לא רק שהרמה הכללית של המסחר ביפן היתה נמוכה מדי, אלא גם שבייבוא של יפן מעט מאוד סחורות הצליחו לגרום ללחץ תחרותי על חברות פנים יפניות.
 למעשה, הסיבה שהמסחר הכולל של יפן היה כה נמוך הוא בגלל שהייבוא היפני לא היווה תחרות לסחורה המיוצרת בתוכה. ייבוא נמוך של מוצרים מתחרים מביא לייצור נמוך באופן כללי. כפי שנראה בעתיד, ייבוא נמוך מוביל לייצוא נמוך.
רוב המדינות מייבאות 2 סוגי מוצרים:1. כאלו שמשלימים את הייצור הפנימי, כמו נפט, מחצבים ומצרים מיוחדים (למשל מעבדי מחשב). 2. מוצרים שבאים להחליף או להתחרות במוצרים שמיוצרים באותה מדינה, לדוגמא: מכוניות יפניות בארה"ב או פלדה בריטית בגרמניה.
מסחר גדל של מוצרים מתחרים (סוג 2) משתקף בתשתית גבוהה של מסחר שניתן לראות אצל רוב המדינות המתקדמות, חוץ מיפן. יפן הגבילה עצמה עד לא מזמן כמעט לחלוטין לייבוא של מוצרים משלימים (סוג 1) כמו- אוכל, נפט , מחצבים או מוצרים אחרים שיפן לא ייצרה בעצמה.
מוצרים מתחרים לא הצליחו לחדור לכלכלה היפנית, למרות שהציעו מחירים נמוכים ביותר.
תוכן עניינים:
עמוד 2: הצמיחה הכלכלית של יפן לאחר מלחמת העולם השנייה עמודים 3-4: המשבר הכלכלי ביפן ומצבה הכלכלי כיום עמודים 5-7: התעשייה וסחר החוץ של יפן, הייבוא והייבוא ומדיניות אס"ח של יפן עמודים 8-9: הסחר הייחודי של יפן- מעט מדי יבוא ומעט מדי ייצוא                                                               עמודים 9-11:  עיצוב המבנה של מדיניות הסחר ביפן עמודים 11-13: עיצוב מדיניות הסחר היפני- יחסי הסחר בין ארה"ב ליפן  עמוד
1 3: הסכמי סחר של יפן עמוד 14: התפתחויות בכלכלה היפנית בשנים האחרונות עמודים 15-16: קשרי הסחר ושיתופי הפעולה התעשייתיים בין יפן לישראל עמוד 17: מקורות ביבליוגראפיים