סימנריון חוק המעצרים החדש - מעצר עד תום הליכים, כמהפכה חוקתית בראי זכויות הפרט, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו מול אינטרס הציבור לשלומו ובטחונו ומערך האיזונים בין זכות הפרט לאינטרס הציבורי

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 6757
מספר מקורות 40

תקציר העבודה

בשנת 1992 אירעה  "מהפכה חוקתית", בעקבות חקיקת חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.  תפנית חדשה הן בהיבט המהותי והן בהיבט הדיוני, השינוי העיקרי הנובע ממהפכה זו הינו העלאת רמתן הנורמטיבית של זכויות האדם לפסגת הפירמידה תוך הקניית מעמד של זכויות אדם למעמד על, חוקתי. תפיסות עולם מרכזיות של שופטים ופוסקים "גדולי דור" ופסיקות שפסקו קיבלו נופך אחר, חוקים שחוקקו קיבלו פרשנות שונה, משמעות אחרת בשאלת זכויות האדם. סדרת חוקי יסוד שנחקקו באותה שנה הביאו ללא ספק בשורה אחרת, על אף התקדמות הפסיקה עד לחקיקת חוקי היסוד ש"סימנה" את המטרה וסללה את הדרך לחוקי היסוד. חוקים ישנים פורשו ותוקנו על יסודות חוקי היסוד, חוקים חדשים נחקקו על אותה דרך, פסיקות בתי המשפט נפסקו ברוח חוקי היסוד, ולאחר 4
שנים באה הבשורה, החוק העיקרי, והפוגע ביותר בזכויות האדם הגיע לשלבי חקיקתו, הלא הוא חוק המעצרים החדש, הוא החוק הקרוב ביותר להמחשת הפגיעה בזכויות האדם. גדולים וחכמים ישבו על המדוכה בכדי ליצור חוק שוויוני, איזון בין זכות הפרט לאינטרס ציבורי  על מנת להפחית ככל שניתן בפגיעה בזכויות האדם שנגרמות מאופי הפעולה של מעצר אדם. קונפליקט עצום יש בלתור אחר איזון שכזה, שכן נופלת השאלה עד היכן זכויות החשוד  נאשם מול זכויות הקורבן והציבור?  אמרת רבותינו ז"ל "כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים" הדהדה ללא ספק בהוגי החוק.  אך, עם זאת נשאלה השאלה איך מאזנים? שכן החוק חובק זכויות של אנשים בטרם הרשעתם והרי, אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. ואם ייעצר חף מפשע לחקירה, דבר שיתכן בהחלט עד לתום בירור החקירה? והאם יש להבחין בין חשוד / נאשם בעבירה חמורה לבין חשוד / נאשם בעבירה קלה יותר?  ועוד שאלות כאלה ואחרות. בסופו של דבר, בשנת 1996 חוקק חוק המעצרים החדש ובשנת 1997
נכנס לתוקפו החוק, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו 1996 (להלן: 'החוק', 'החוק החדש', או 'חוק המעצרים החדש'). יש הרואים בחוק זה מהפיכה חוקתית אמיתית, שכן הוא בא להבטיח כי זכויותיו היסודיות של האדם וצלם האנוש שלו ישמרו גם בהיותו מאחורי סורג ובריח.  אולטימטיבי ככל שניתן ופוגע כמה שפחות בזכויות האדם. נדבך מהותי שונה בתפיסת החוק לפיו: בחוק המעצרים הקודם העיקר היה המעצר והחריג היה השחרור, לא עוד, המחוקק ציווה על כל העושים במלאכה לבחון ראשית את השחרור ורק משלא תמצא חלופה הולמת, רק אז לבחון את המעצר – זהו שינוי מהותי ויסודי בתפיסה עצמה. כל המטרה של החוק הייתה לצמצם למינימום את הפגיעה בזכויות האדם, ניקר היה, כי גולתה הנוסחה.   בעבודתי זו, שתכלול פסיקה, מאמרים, ספרות וידע אישי, אנסה לבחון את התוצאות לחקיקת חוק המעצרים החדש,  בחרתי להתמקד בעניין מעצר עד תום הליכים , רציונל ומציאות השלכות ונגזרות בראי זכויות אדם מול אינטרס הציבור לשלומו ובטחונו, על ידי עריכת משפט השוואתי בין החוק הקודם לנוכחי, מרכיבים עיקריים ששונו מהחוק הקודם לא רק שלא הטיבו עם זכויות האדם, אלא, אף גרמו למצב הפוך וזכויות האדם נפגעו יותר ולכן אנסה לענות על השאלה: האם חוק המעצרים – מעצר תום הליכים פוגע או מגן על זכויות האדם והאם משרת את התכלית הראויה?. תוכן העניינים
מבוא –. 2-3
1 . חוק המעצרים וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו –. 4-11
א."המהפכה החוקתית" — 4-6
ב. התנודות בחוק המעצרים . 7-11
2 .הרקע לחוק המעצרים החדש לפני חקיקתו ועד תוקפתנו – 12-18
                                                                                              
3 . חידושים בחוק בהתייחסות למעצר תום הליכים — 19
5- 4. הלכה ומציאות נתונים סטטיסטיים -… 20-22
6 . מחקר השוואתי – מעצרים במדינות המערביות — 23-24
7. הביקורת על החוק
5
8 . דיני המעצרים בישראל פנים אל העתיד –
5 -26
9. סיכום והמלצות –  סוף דבר — 26-27
1 0. רשימה ביבליוגרפית – 28-31
א. פסיקה – 28
ב. חקיקה – 29
ג.מאמרים וספרות 30-31