תוכן עניינים
מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . 2
חלק ראשון       א – רקע .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .3
      ב- התפתחות הכלכלה הסעודית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3
      ג-נפט – מכוח כלכלי לכוח פוליטי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5
      ד. עתיד הנפט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
חלק שני        א.
הפונדמנטליזם האסלאמי בסעודיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . 9
       ב. מלחמת המפרץ ועלייתה של האופוזיציה האסלאמית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . 12
       ג. שיחות השלום במזרח התיכון יוצרות מתח בשלטון הסעודי. . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . 13
       ד.
התרחקות המערב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 15
       ה.
סימנים לחוסר יציבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 
1 6
חלק שלישי א.      יוזמת פאהד 1981 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 18
ב.      יוזמת פאהד 2002 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 20 ג.        העימותים בן חמאס ופתח וניסיון ההשפעה הסעודי . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . 22
סיכום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . .  26
ביבליוגרפיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . .  . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 27
נספח מס' 1 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. 29
מבוא
עד לגילוי הנפט במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי בסוף שנות השלושים, היה האזור מבודד מבחינה כלכלית, ובלתי מפותח מבחינה מדינית מכיוון שהיה שבטי ברובו. רק החל מאמצע המאה ה-20 ניצב המזרח התיכון במרכז הפוליטיקה הבינלאומית, ובמובנים רבים נחשב היום לאזור הרגיש ביותר – אסטרטגית, כלכלית, פוליטית, תרבותית ודתית. במזרח התיכון ישנם מאגרים עצומים של נפט גולמי, וקורות חייו של האזור רצופים סכסוכים לאומיים מרים. הנפט אשר מניע את גלגלי משק האנרגיה העולמי כיום, הינו גורם המשפיע על העימותים, השחיתויות, פוליטיקה, העוני, העושר, הדת, הטרור ונושאים רבים אחרים המעסיקים את המזרח התיכון. ערב הסעודית כבעלת עשרים וחמש אחוז מעתודות הנפט בעולם וכיצואנית הנפט הגדולה בעולם, הינה שחקן מרכזי בפוליטיקה האזורית, והשפעתה על האזור בזכות עושרה גדולה מאוד. בעזרת כספה יכולה ערב הסעודית ליזום תוכניות שלום באזור, ואף להשפיע על ממשלות במזרח התיכון ללכת בכיוון מסוים אותו  היא רוצה להתוות.
            שאלת המחקר בעבודתי היא כיצד מנסה ערב הסעודית בעזרת אמצעים כלכליים לרכוש את הבכורה  בעולם הערבי, וזאת על שלל בעיותיה החברתיות והכלכליות. תחילה, אתמקד ברקע הכלכלי של ערב הסעודית, מגילוי הנפט ועד לעליית המחירים החדה ב-1973 ואילך. אסקור בקצרה את התפתחות הכלכלה הסעודית בעקבות גילויי הנפט ואעמוד על כוחה הפוליטי של הממלכה.  בחלק השני אסקור את בעיותיה של ערב הסעודית מבפנים ובייחוד את עליית האסלאם הפונדמנטליסטי בממלכה מאז מלחמת המפרץ הראשונה והאלטרנטיבה שהוא מהווה לשלטון, אלטרנטיבה שלא ניתן להתעלם ממנה, אשר מאיימת על יציבות הממלכה ומשפיעה על האופן בו נראים פני הדברים בערב הסעודית. בנוסף אבחן את המתח בין ערב הסעודית למערב ואת המתח בין ערב הסעודית לבין עצמה. בחלק השלישי אנתח את יוזמות השלום הסעודיות, הגורמים שבעקבותיהם יזמה הממלכה תוכניות שלום, והאמצעים בהם השתמשה על מנת לשווק אותם ולהשפיע. טענתי העיקרית הינה שערב הסעודית מנסה ליצור תוכניות שלום אזוריות על מנת לשפר את המציאות הביטחונית שלה וכן להרגיע את האזור על מנת ליצור רגיעה בתחומה. הנשק הכלכלי –  הנפט והכסף, הינו אמצעי ממדרגה ראשונה לביצוע מדיניות זו. בנוסף אמנה מספר גורמים אשר תרמו ליזמת תוכנית פאהד הראשונה (1981), ולאחר מכן אנסה לראות האם ישנו מתאם בין תוכנית פאהד הראשונה לתוכנית פאהד השנייה (2002) שהפכה להיות תוכנית השלום הערבית ב-2004. לבסוף אף אתייחס לפסגת השלום הפלסטינית בחסות ערב הסעודית לסיום הסכסוך האלים בין החמאס והפתח בפברואר 2007
ואעלה רעיונות אפשריים לגורמים אשר הוציאו את ערב הסעודית מהתמקדות בבעיותיה הפנימיות ומעבר להתעסקות בבעיות אזוריות.