תוכן עניינים:
הקדמה . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 
2 מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3-4
חלק א' – ספרות – מהו טרור אווירי, פרשיות א. בעיית ההגדרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5
ב. סקירת ספרות ואירועים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 
6 -7
ג. ניתוח מקרה – התמודדות ישראל עם טרור חטיפת המטוסים – טיסת אל-על 219 . . . . .
. . . . .  8-9
ד. התפתחות מערך האבטחה בתעופה הישראלית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . 9-10 חלק ב' – הנסיבות שהביאו להתהוות הטרור הפלסטיני בסוף שנות ה-60 וה-70 א. רקע . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 11-12
ב. כיצד התהווה הטרור בחו"ל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .12-15
ג. הסכסוך הישראלי פלסטיני כמנוף לטרור בינלאומי. . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . .  15
חלק ג' – לקחים ומסקנות אופרטיביות מחטיפות המטוסים א. הצלחה או כישלון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 16-17
ב. הפקת מסקנות מאירועי חטיפת מטוסים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . 17-23
ג. שיתוף פעולה בינלאומי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 24
סיכום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 
5 ביבליוגרפיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .  26-27
                                                                                             מבוא
            חטיפות המטוסים החלו משחר התעופה האזרחית המסחרית. טיסות הן תחום פגיע במיוחד למתקפות טרור ולכן היתרונות בסוג זה של טרור הן רבות: המבנה המיוחד של המטוס גורם לו להיות פגיע מאוד, בגלל הפרשי הלחצים באטמוספרה מחוץ לגוף המטוס לבין פנים המטוס מספיקה כמות קטנה של חומר נפץ על מנת לפוצץ את המטוס כולו. ברגע שמטוס ממריא כוחות הביטחון על הקרקע מנותקים ממנו ויכולת ההתערבות במקרה הצורך לא קיימת. המטוסים משמשים לא אחת מקלט לחוטפים וכמו כן כלי תחבורה נוח על מנת להגיע ליעדים שונים במסגרת הפעולה. ארגוני הטרור הפלשתינאים ה"חילוניים" היו חלוצי הטרור הבינלאומי והגורם הדומיננטי בהפעלתו במשך כעשור וחצי בין השנים 1968 -1982. הם היו גם הראשונים להשתמש בחטיפות מטוסים כנשק מרכזי ויעיל, שנועד להעמיד את הבעיה הפלסטינית במוקד סדר היום העולמי. הם ביצעו פיגועי ראווה והרג נגד יעדי התעופה האזרחית במטרה לזעזע את דעת הקהל העולמית. פעילות זו בוצעה בחסות מספר מדינות ערביות, אשר העמידו לרשותם מגוון אמצעים הכולל מחנות אימונים, אמצעים דיפלומטיים ותיעוד. מדינות אלו אפשרו למטוסים שנחטפו לנחות בשטחיהן ואף להעניק מקלט לחוטפים לאחר ביצוע משימתם. מלחמתם מול ישראל הציבה אתגר גדול עבור קברניטי המדינה שנאלצו להשקיע משאבים רבים על מנת לסכל את כל אותן פעולות.
רובו של המחקר מתבסס על תקופת סוף שנות השישים ועד סוף שנות השמונים אך המסקנות שאציג לאחר ניתוח והפקת הלקחים תקפות גם להיום.             שאלת המחקר עליה אנסה להשיב היא האם הצליחה ישראל להתמודד עם פיגועי טרור אווירי בהצלחה בדגש על חטיפות מטוסים. בעבודה זו אגדיר מהו טרור אווירי על פי הספרות הקיימת, אראה כיצד התחיל הטרור האווירי כחלק מהסכסוך הערבי ישראלי, כיצד הסכסוך הישראלי – פלסטיני היווה מנוף לסוג זה של טרור, וכמו כן אציג מקרים בולטים של אירועי חטיפות מטוסים ואת דרך התמודדות ישראל עם סוג זה של טרור. לבסוף תועלנה מסקנות אופרטיביות ולקחים מהאירועים השונים.