מבוא
המאבק שאנו עדים לו כיום בשנת 2007 ברשות הפלסטינית בין הפתח לחמאס נראה מבחוץ כמאבק פוליטי בין שתי קבוצות המנסות לתפוס את השלטון ברשות. כאשר נכנסים פנימה לתוככי הסכסוך ניתן להבין כי המאבק הוא לא רק על השלטון. זוהי מלחמה על הזהות הפלסטינית בפלסטין העתידית.
המדינה שעוד לא קמה נמצאת באחד השלבים הקריטיים ביותר, בו מצד אחד עומדת התנועה החילונית פתח, אשר אופייה הינו ערבי לאומי, ומנגד עומדת תנועת החמאס בעלת האופי הדתי אסלאמי. השוני בין שתי הקבוצות הוא דיכוטומי, עד כי נדמה שלא ניתן לגשר על הפער, מכיוון שזהותה של תנועה אחת סותר את זהותה של השנייה. בהשוואה למפה הפוליטית בישראל, ניתן להשוות זאת לכך ששתי המפלגות הגדולות בישראל הן 'שינוי' (לשעבר) וש"ס. הסתירה בין שתי המפלגות כל כך גדולה עד שכמעט ולא ניתן להכיל את שתיהן באותה ממשלה. המאבק בין פתח  לחמאס דומה למאבקים דומים במדינות מוסלמיות אחרות, ונראה שהתוצאה תוכרע בכוח הנשק ולאו דווקא בדרך הדמוקרטית. ניצחון תנועת חמאס בבחירות ברשות בינואר 2006 אמנם מצביע על מגמה אסלאמית בחברה בפלסטינית, אך עדיין לא נסתם הגולל על התנועה הלאומית החילונית. את העתיד קשה לחזות או לנחש אך אפשר לצפות מגמות המבוססות על כוונות. ניתן לקרוא את אמנת החמאס והבין כיצד רואה התנועה את עתיד המדינה הפלסטינית.
בעבודה זו אתאר את שתי התנועות, חמאס ופתח ועלייתם, וכן אנתח את הסיבות להיחלשות התנועה הלאומית ועליית הזרם האסלמיסטי בשטחים. לבסוף אענה על השאלה, כיצד רואה חמאס את המדינה הפלסטינית העתידית. עבודה זו שנעשתה במסגרת הקורס "תולדות התנועה הלאומית הפלסטינית-תעודות ומסמכים", מתייחסת בין השאר למסמך האמנה של חמאס, ומנתחת את הסעיפים המראים כיצד רואה החמאס המדינה הפלסטינית העתידית בהנהגתם.