: יחסו של מוחמד ליהודי אלמדינה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 6490
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

שער העניינים:
פרק א':
עמודים 3-7
פרק ב':
עמודים 8-13
פרק ג':
עמודים 14-23
פרק ד':
עמודים 24-27
פרק ה':
עמודים 28-31
פרק ו':
עמודים 32-33
פרק א' – מבוא
העיר אלמדינה ערב בואו של מוחמד:
רבות ידוע על בואו של מוחמד לאלמדינה, אך כמעט לא ידוע דבר על העיר עצמה, בייחוד בנוגע לשאלה: מניין הגיעו אליה היהודים?
    לפני שנקראה מדינה היה שמה "ית'ריב",  ובתחילה שימשה כנקודת איסוף למתיישבים הפזורים במקומות שונים. ית'ריב השתרעה אז לכיוון דרום-צפון מגבולותיה המוכרים כיום. העיר היתה מוקפת בחורשות עצי דקל ושדות מעובדים. השם "אלמדינה" הוא שם עתיק יומין המגיע מארמית ופירושו: דין, משפט. כלומר, אלמדינה הוא מקום קיום המשפט, מרכז לכל השבטים היהודים בסביבה (ואדי אלקורא).
    לעומת זאת, המסורת המוסלמית מסבירה כי השם אלמדינה שפירושו "העיר" יוחס לית'ריב רק לאחר הגירת הנביא מוחמד אליה, והיא קיצור של: "עירו של הנביא".
    בנוסף, ישנה סברה לפיה לפני שהגיעו היהודים לאלמדינה חיו בעיר מספר מצומצם של ערבים ולאחר בוא היהודים – הערבים הפכו כפופים להם. עם זאת, נראה כי בין שני הצדדים שררו יחסי שכנות טובים. ישנה סברה נוספת לפיה המהגרים היהודים הראשונים הגיעו אל חיג'אז בימי משה רבינו, בזמן המלחמה בעמלק שהתגורר בסביבות אלמדינה. אנשי הצבא של משה נטלו בשבי את עלי, בנו של עמלק, אך לא הרגו אותו כפי שמשה ציווה ולכן האחרון הרחיק אותם ממחנה ישראל. אותם מנודים נאלצו לנדוד לארץ העמלקים ולהתיישב בתוכה. לעומת זאת, סברה אחרת מציעה כי יהודים רבים ברחו מארץ ישראל בשעה שנבוכדנאצר מלך בבל החריב את בית המקדש. יהודי ארץ ישראל נאלצו לנוס לאחיהם שישבו בערב מזה זמן. גם בתחילת שלטון רומי (הכוונה ליוון של הסלובקים) שהחל לרדוף, לענות ולהרוג את היהודים – ביניהם בני נצ'יר, בני קוריט'ה ושבטים אחרים – התחולל גל של עזיבה לכיוון אלמדינה וסביבותיה.     כך היהודים שהגיעו לית'ריב כינו אותה אלמדינה, שם שמאוחר יותר התקבל אצל הערבים, בייחוד מכיוון שמוחמד הזכירו כמה פעמים. בניגוד למכה, הנמצאת בתוך ערוץ צר בין הרים וכמעט ללא אדמה חקלאית (וכך התפתח בה בעיקר מסחר) – אלמדינה השתרעה על פני אדמה פוריה ורחבה, כשלרשותה שפע של בארות מים ומעיינות. את כינויה "בין שתי הח'רות" קיבלה הודות לאדמות הטרשים המצויות ממזרח וממערב לה. כינוי נוסף שהעיר זכתה לקבל הוא "אוכלת הכפרים", זאת משום ש"בלעה" את כל הכפרים הפזורים בסביבתה.
    אם לפני בוא היהודים לאלמדינה היה המקום לא יותר מתחנת מעבר, הרי שעם בואם (לפחות עשרים בתי אב שונים) ועם חלוף הזמן הפכה לעיר, כאשר יהודיה מגיעים מתוך חיים של מאות בשנים בחברה ערבית ומארצות חקלאיות, וכן ממרכזי תרבות רוחנית וחומרית עתיקים. –