הפרשת חלבון על ידי רקמת שומן

תקציר העבודה

                                                                             רקמת שומן לבן כרקמה אנדוקרינית המפרישה חלבונים מבוא
הראייה המסורתית של רקמת השומן כמאגר פסיבי לאחסון אנרגיה, אינה תקפה יותר.
זיהוי ואיפיון של לפטין ב-1994 קבעו באופן מוצק כי רקמת השומן הינה רקמה אנדוקרינית. בימינו ידוע כי רקמת השומן מבטאת ומפרישה מגוון של פפטידים ביולוגיים- אדיפוקינים, הפועלים הן במישור המקומי (אוטוקריני/פרקריני) והן במישור הסיסטמי (אנדוקריני).
אדיפוקינים יכולים להיות אנזימים, פקטורי גדילה, ציטוקינים או הורמונים. הם משחקים תפקיד מרכזי בשמירה על הומאוסטזיס אנרגטי ע"י וויסות הפרשת אינסולין, פעולת אינסולין, מטבוליזם של גלוקוז ושומן, ומאזן אנרגטי. כאשר תאי השומן גדלים – הפרשת האדיפוקינים מהם משתנה, ושינויים אלו מקדמים עמידות לאינסולין.    בנוסף לסיגנלים אפרנטיים אלו, רקמת השומן מבטאת הרבה רצפטורים המאפשרים לה להגיב לסיגנלים אפרנטיים ממערכות הורמונליות כמו מערכת העצבים המרכזית.
לכן, מלבד הרפרטואר הביולוגי הנחוץ לאחסון ושחרור אנרגיה, רקמת השומן מכילה את המנגנון  המטבולי המאפשר תקשורת עם איברים רחוקים, כולל מערכת העצבים המרכזית. בתוך רשת אינטראקטיבית זו, רקמת השומן מעורבת באופן איטגראלי בתיאום ובשילוב של מספר תהליכים ביולוגיים, כולל מטבוליזם של אנרגיה, תפקוד נוירו-אנדוקריני ותפקוד חיסוני.  התפקוד האנדוקריני החשוב של רקמת השומן מודגש על ידי התוצאות המטבוליות השליליות והמזיקות הן במצב של עודף והן במצב של מחסור ברקמת שומן. עודף של רקמת שומן או השמנה, במיוחד במחלקה הויסצראלית, קשורים לעמידות לאינסולין, היפרגליקמיה, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, מצבים פרו-תרומבוטיים ומצבים פרו-דלקתיים. השכיחות של השמנה והתחלואות הקשורות אשר צויינו, הידועות כ"הסינדרום המטבולי", הגיעו לרמות אפידמיות. מעניין כי מחסור ברקמת שומן או תזונת שומנים לקויה – גם קשורים לתכונות של הסינדרום המטבולי בבני אדם וגם במכרסמים. היום ברור כי רקמת השומן הינה מערכת מורכבת ואיבר הפעיל מאוד מבחינה מטבולית ואנדוקרינית. מלבד אדיפוציטים, רקמת השומן מכילה מטריקס של רקמת חיבור, רקמת עצב, תאים סטרומווסקולריים ותאים חיסוניים. למרות שאדיפוציטים מבטאים ומפרישים מספר הורמונים אנדוקרינולוגיים כמו לפטין ואדיפונקטין, הרבה חלבונים שמופרשים מיוצרים מהפראקציה הלא-אדיפוציטית של רקמת השומן. עם זאת, מרכיבים אלו מתפקדים כיחידה איטגראלית, והופכים את רקמת השומן לאיבר אנדוקריני אמיתי. התפקודים האנדוקריניים של רקמת השומן מתחלקים ל-2 קטגוריות רחבות: א. הפרשת חלבונים בעלי השפעות מטבוליות על תאים/רקמות רחוקות, ב. ייצור אנזימים המעורבים במטבוליזם של הורמונים סטרואידיים.
בעבודתי אעסוק בתפקוד האנדוקריני המתואר בסעיף א'.