מדונה - מופע של מיניות

תקציר העבודה

הזמרת מדונה מוגדרת כמופע של מיניות.
מדונה מציגה את עצמה באמצעות דמויות קוויריות רבות ויוצרת לעצמה זהויות רבות באמצעות שימוש בזהויות לסביות- הומוסקסואליות ושאילה מתת התרבות הגאית. בעבודה זו אדון ואנתח את ה"מופע" מדונה לפי הצירים מגדר, מיניות, הומוסקסואליות וקוויריות. מדונה, סמל המוזיקה, המיניות והקוויריות תואמת את המושג "מופע של מיניות": היא חותרת תחת הנשיות (והמיניות) הפטריארכלית ע"י חשיפתה והצגתה. הצגת המיניות היא הצהרה פוליטית חברתית, כפי שאתאר בהמשך.  אולם תחילה יש להגדיר מהו המונח "מגדר".
המגדר (ג'נדר) הוא פועל יוצא של המין. המין (זכר/נקבה) הוא זה המחייב את הגוף לנהוג לפי התרבות. מדינת לאום, לדוגמה, מעוניינת לפקח על המין כאמצעי להשלטת התרבות ולשמירה על הסדר החברתי ולכן המגדר מתפקד כאמצעי פיקוח במערכת ולצדו מנגנון ענישה: המגדר הוא הבנייה חברתית, הסכמה קולקטיבית סמויה ומחייבת והחברה מענישה את מי שנכשל בביצוע המגדר שלו. הטענה היא כי פעולות מגדריות הן אלה שיוצרות מגדר וגם זהות המתכוננת באופן בלתי מורגש, "מתמסדת במרחב חיצוני באמצעות חזרה מסוגננת על פעולות". ישנן שלוש תיאוריות חברתיות מרכזיות המתייחסות ללמידת תפקידי המין החברתיים: תיאוריית התפקיד, תיאוריית הלמידה החברתית ותיאורית הקוויר. ביקורות רבות מטעם הפמיניזם הליברלי בשנות ה70- טענו כי תפקידי המין הנשיים מדכאים את האישה ואילו הפנמת התפקיד המיני היא אמצעי לשייך נשים למעמד נחות (Connell,,
1 995). בהנחה שהנורמות מובנות חברתית, יש סיבה להאמין שהן יכולות להשתנות ע"י הצגת מודלים חדשים לחיקוי, וכך, מאמינות הפמיניסטיות, באמצעות הצגת הנשים באור חיובי יותר, תפקידי המין ייעלמו. למרות זאת, גם התפתחות רדיקלית איננה מספקת כדי לשחרר את האישה ואת תשוקתה הנסתרת (לוס, 1999).