פרסום תחזיות רבעוניות ושנתיות בדבר התוצאות הכספיות של החברה, בחלק מהבורסות לניירות ערך במדינות המפותחות, הינו עניין נורמטיבי ולעתים אף חובה המוטלת על החברות הנסחרות. הנורמות המקובלות אינן מתמצות בפרסום התחזיות, כי אם גם במעקב רציף אחר ביצועי החברה ביחס לתחזיות שפירסמה, ועדכונן במידה וקיים בידי החברה מידע בדבר ביצועים נמוכים או גבוהים ביחס לתחזיות, או בהתרחש אירוע מהותי בחברה אשר להערכתה עשוי להשפיע על ההכנסות או על הרווח עליהם תדווח בדו"חות הכספיים העוקבים לפרסום ההודעה (להלן "הערכות רווח"). כללי הדיווח הינם נוקשים יותר בכל הקשור לעדכון התחזיות כלפי מטה במקרים בהם יש צפי לאי עמידה בתחזיות שסיפקה החברה, ועל כן מרבית העדכונים המתפרסמים הינם שליליים. הודעות מסוג זה מכונות אזהרות רווח. נורמות אלו מחלחלות אט אט גם לשוק ההון בישראל, ואנו עדים למודעות גדלה והולכת של החברות מחד, ושל הרגולטור – הרשות לניירות ערך – מאידך לצורך לתת פומבי למידע מסוג זה המצוי בידי החברה, בשל הרצון למנוע שימוש במידע פנים, ובשל הדרישה הגוברת לשקיפות מצד החברות כלפי הרשויות המפקחות וכלפי המשקיעים כחלק משכלולו של שוק ההון והתאמתו לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים. בנוסף  עדים  אנו לגידול ניכר במספר החברות הדואליות הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בין השאר בשל הקלות רגולטוריות הניתנות לחברות הרשומות למסחר בבורסות בחו"ל המעוניינות לרשום את מניותיהן למסחר בישראל. חברות אלו הנוהגות על פי כללי הדיווח של הבורסות בהן הן נסחרות, מחוייבות כמובן בפרסום כל המידע המתפרסם בבורסת האם שלהן, גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן "הבורסה"). כל אלו הביאו לגידול חד בהיקפן של הערכות הרווח שמוציאות החברות לבורסה.זרימת המידע מתבצעת ברובה דרך מתווכים פיננסיים אשר מנתבים לפעמים את זרימת המידע מהחברות לציבור המשקיע. באופן ספציפי, אנליסטים המועסקים על ידי מתווכים פיננסיים מקבלים מידע הקשור לחברה לפני יתר השוק דרך קשרים אישיים עם מנהלי החברות ומנצלים מידע זה לנסח תחזיות רווח בנוסף להמלצות בנושאי קניה, החזקה או מכירה. האנליסטים פועלים כמתווכי מידע המעבירים מידע על חברות ללקוחותיהם על ידי אספקת תחזיות רווח, המלצות זמניות של קניה ומכירת מניות ומידע רלוונטי אחר.
לכן אנליסטים עשויים להוות מקור קריטי למידע עבור משקיעים לגבי המניה. בנוסף, חברות פתחו שיחות ועידה בפני משקיעים פרטיים, שיכלו עכשיו להגיב למידע בלי להיות בהכרח תלויים באנליסטים. יתרונות אלו מאפשרים למידע להגיע למגוון רחב של משקיעים באופן מהיר ושיוויוני, ובכך להפחית את ההלם כתוצאה מרווחים או מהכרזות אחרות.דרך נוספת להפחתת תלות החברות באנליסטים  ולמניעת העדפות בין חברות למשקיעים גדולים ולאנליסטים  הייתה על ידי יישום תקנת גילוי הוגן(RFD) ב-23 אוקטובר 2000.
הביקורת הנשמעת ביותר כנגד RFD (תקנה גילוי הוגן) היא שהיא עשויה לאפשר לחברות לספק פחות מידע לשווקים הפיננסיים. אם למשקיעים יש פחות מידע, עשוי להיות הלם גדול מידי כתוצאה מרווח או הכרזות מסוגים אחרים. אזהרות רווח נבחנות כאן כיוון שהן מייצגות סוג של הכרזות העשויות להיות מושפעות עקב תקנות גילוי. לפני קיומה של RFD אנליסטים קיבלו באופן קבוע רמזים על הכרזות רווח לפני ההכרזה הרשמית של החברה. במידה וRFD אפקטיבית באמת, מידע שלילי על חברות אמור להתפזר באופן שווה לאורך זמן ולא להיות מודלף זמן קצר לפני ההכרזה על אזהרת רווח.
בעבודה זו ייבחן המידע הגלום בהערכות הרווח שמפרסמות החברות, בהתבסס על שני מאמרים של Jackson & Madura אשר בדקו את השפעתן של אזהרות רווח בשוק המניות בארה"ב ומתואר בהרחבה בסקירת הספרות להלן. כפי שמציינים Jackson & Madura במאמרם הראשון, אין זה ברור כלל שאזהרות הרווח אכן טומנות בחובן מידע חדש אשר לא היה קיים טרם פרסומן. יש אפשרות סבירה שמידע אודות החברה, הענף בו פועלת החברה, או נתונים מקרו כלכליים שלהם השלכה על פעילות החברה כבר מצוי בשוק, ועל כן לא נראה כל תגובה של השוק לאזהרות הרווח.
זאת ועוד, אף אם המידע הגלום באזהרות הרווח עוד איננו מצוי בשוק, לא ברור כיצד ינתח השוק את המידע ואת השלכותיו על תזרימי המזומנים העתידיים של החברה, מעבר לרבעון שאליו מתייחסת האזהרה.במאמרם השני Jackson & Madura  בדקו את השפעת ישומה של "תקנת גילוי הוגן" (RFD),אשר  מטרתה הייתה להבטיח כי לכל משתתפי השוק תהיה גישה שווה למידע וכך למנוע זרימת מידע חומרי לאנליסטים לפני משתתפים אחרים. החוקרים מצאו כי השפעת הערכות שליליות של אזהרות רווח מוחלשות בעקבות יישום RFD. גילוי זה מצביע על כך שבעקבות יישום RFD נראה כי השוק תלוי פחות באזהרות רווח. כמו כן מצאו כי RFD הוריד ביעילות את הדליפה של מידע חומרי לקליינטים המועדפים של האנליסטים.
בעבודתי ייבחנו השאלות הבאות: האם יש למידע הטמון באזהרות הרווח השפעה על מחירי המניות; האם המידע כבר זלג לשוק טרם פרסום האזהרה ולו באופן חלקי; האם היתה תגובת יתר של השוק לפרסום האזהרה; האם לסיבה שבגינה פורסמה האזהרה השפעה על תגובת השוק;  האם לסמיכות מועד פרסום האזהרה למועד פרסום הדו"חות הכספיים השפעה על תגובת השוק; האם לגודל החברה המפרסמת את האזהרה השפעה על תגובת השוק; האם RFD משפיעה על המידע הכולל באזהרות רווח; האם  RFD משפיעה על דליפות אזהרות רווח; האם מתקיימת סחפה שלילית בעקבות אזהרות רווח;ולבסוף האם קיים פער בתגובת השוק לפרסום אזהרות רווח של חברות דואליות ביחס לחברות הנסחרות בישראל בלבד. בחלק ראשון של העבודה תוצג סקירות רלוונטיות על היפותיזת השוק היעיל אשר מהווה את התשתית התיאורטית לעבודה זו. לאחר המבוא תובא בחלק השני של העבודה סקירת ספרותית הסוקרת מספר מאמרים אשר עסקו בסוגייה בה עוסקת עבודה זו ובסוגיות משיקות לה. בהמשך, בחלק השלישי של העבודה תוסבר בפירוט השערות המחקר,פשוט המדגם והמתודולוגיה אשר הנחתו אותי בביצוע העבודה, ולבסוף, יובא בחלק האחרון של העבודה ניתוח התוצאות וסיכום.
תוכן עניינים
                                                                                                                                                                           עמוד מבוא —
4 – 3
היבטים תיאורטיים —
5
א.      סקירה כללית .  5
ב.       סקירה רלוונטית -.
11 – 6
ג.        הצגת המודל —
12 – 11
ד.       ביקורות -.
– 13
ה.      השערות המחקר –
15 – 13
היבטים אמפיריים —
15
א.      בחירת המדגם -…
17 – 15
ב.       מתודולוגיה –…
18-20 הצגת תוצאות המחקר -.
20 א.      חלק א –
26- 20 ב.       חלק ב -30 – 27
ג.        השוואת תוצאות המחקר למאמרים המרכזיים -..33 – 30 סיכום ומסקנות -..  35 – 34
ביבליוגרפיה –..
37 – 36