הקדמה:
במהלך הקורס דנו, בין השאר, בבעיות השונות הכרוכות בטיפול ביתר לחץ דם (יל"ד). פרופ' תיארה באוזנינו את הבעיות באבחון ואת הסטטיסטיקות העגומות באשר להצלחת הטיפול בחולים- הקושי בהורדת לחץ הדם של החולים ובייצובו, ובהחלטה עד כמה להוריד את לחץ הדם (1), וקשיים נוספים.
התרופות השונות בהן דנו, או שילוב התרופות, הן כולן מתחום הפרמקלוגיה ה-"מסורתית", חומרים כימיים שתפקידם הוא הפעלת מניפולציה על תהליכים המתרחשים בגוף. בעידן זה של התפתחות הביוטכנולוגיה והביולוגיה המולקולרית ובעיקר עם התקדמות פרוייקט הגנום האנושי וכל נושא הרפואה האישית, סקרנה אותי האפשרות של תרפיה גנטית. טיפול חדש, שעשוי לפתור את הבעיות של הטיפול הקיים, מולקולות ביולוגיות שתמנענה פתולוגיות שונות.
התרפיה הגנטית נמצאת בחיתוליה ורב הנסתר על הגלוי, אך באופן תיאורטי היא נדמית כמבטיחה. ניסיונות שנעשו בחולי המופיליה הראו הצלחה, אך לעומתם בחולי cystic fibrosis, היו כשלונות רבים והאתגר קשה מהצפוי בתיאוריה. כפי שלמדנו במהלך הקורס, יתר לחץ דם היא מחלה בעלת שכיחות גבוהה- מקורות שונים מדברים על20-30%  מהאוכלוסייה החולים במחלה.
עוד אמרנו שהיא מחלה קשה, אף ממארת, ואין להקל ראש בחומרתה שכן נמצא יחס ליניארי בין לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי לבין הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיוסקולרית (1).
כלומר, הארעות סיבוכי מחלה כללית עולה ביחס ישר ללחץ הדם, כאשר דוגמאות ל-'סיבוכי מחלה' הם: טרשת עורקים, מחלת עורקים כליליים, כשלון לב, שבץ, פגיעה בעצב הראייה, אי-ספיקת כליות וכן, היא מקצרת את תוחלת החיים. על שום הקיפה וסיבוכיה היא בעלת השלכות סוציו-אקונומיות וחשוב למצוא לה פתרון ולכן בחרתי לעסוק בעבודה זו בשילוב בין התרפיה הגנטית ויתר לחץ דם ואבדוק האם התרפיה הגנטית ליל"ד היא מעשית.
העבודה ללא אזכורים ביבליוגראפיים וללא רשימה ביבליוגרפית