טיפולי פוריות

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 6852
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

תקציר למה אנו נולדים ולשם מה אנו חיים?
אלה הן שאלות שכל אחד מאתנו בטוח שואל את עצמו לפחות פעם אחת במשך חייו.
אנו חושבות שאחת המשמעויות של החיים היא להמשיך אותם. היופי שבאיחוד בין בני הזוג הוא התוצאה הסופית, שהיא ילד היוצא לעולם – מה יכול להיות יותר מרגש מזה?! גם הדת נוגעת בנושא זה בצורה מורחבת. כולנו מכירים את המצווה פרו ורבו בעצם מזה אפשר להסיק את המסקנה היחידה שאי אפשר למנוע מאף אחד את האפשרות לקיום המשכיות הדור.
לצערנו, בחיים לא הכל מושלם וכפי שידוע לא לכל אדם ניתנת הזכות – המתנה הזאת – פוריות.
בחברה ישנם זוגות אשר סובלים מאוד מבעיה זו, הם מרגישים רגשי נחיתות ואפילו נכות נפשית. אנשים עוברים שנים של טיפולים קשים ומתסכלים שלא תמיד מביאים לפתרון הרצוי. בחרנו לכתוב על פוריות ועל אי פוריות וכל הטיפול הכרוך בה מכיוון שרצינו לגעת במשהו הנותן תקווה לאנשים שלגביהם פוריות היא אינה מובנת מאליה, אלא ניראית כנס שניתן להגשימו כיום בעזרת הטכנולוגיה והרפואה המתקדמת.
מבוא
אי פוריות מוגדרת כמחלה ולמרות שאינה גורמת נכות פיזית היא, בהחלט, גורמת לנכות נפשית וברוב הארצות לנכות חברתית. הערכה הכללית בספרות היא כי בעיית אי הפוריות מקיפה כ15%- מכלל הנשים בגיל הפוריות בעולם, כאשר אחוז אי הפוריות בגילאים 40-44, מתוך כל הנשים שעוברות טיפולי הפריה, הוא כ27%-. קבלתן של נשים שהן בנות 40 שנה או יותר, לתכנית של הפריה חוץ גופית (הח"ג) היא שנויה במחלוקת.
הרבה תכניות הפריה חוץ גופית מגבילות את גיל האשה ל39- שנה או פחות כדרישה לקבלתן. יתרה מזאת, תכניות אחרות לא מגדירות פן זה במחקריהן, ונראה שמעט מאד נשים, אם בכלל, מתקבלות.
הרבה נשים דוחות כיום את הריונן בגלל מגוון סיבות סוציואקונומיות, כגון: דגש רב יותר על חינוך גבוה, לחץ כלכלי להישאר ככוח עבודה ונטייה להיכנס למערכות יחסים מאוחר בחיים, כשתכנון המשפחה נדחה עד שנות השלושים-ארבעים.
כתוצאה מכך שמספר רב יותר של נשים בגיל הפוריות המאוחרות הן לא פוריות, יש דרישה גבוהה יותר לטיפולי פיריון, בינם גם הפריה חוץ גופית. היות שיותר נשים מעל גיל 41 מבקשות ייעוץ לגבי השימוש בטכניקת הח"ג, יש צורך בנתונים יותר ספציפיים לקבלת החלטה אם לבצע הח"ג.
העבודה משנת 1998