העבודה עוסקת בדרוש חסידי של ר' ישראל טויב האדמו"ר ממודזיץ, על הפסוק " קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם" מספר בראשית.
הניגון בחסידות- ע"פ דרוש של ר' ישראל טויב האדמו"ר ממודזיץ המוסיקה תופסת מקום מיוחד בחסידות, באשר יש לה השפעה עצומה ועמוקה על נפשו של האדם- והרי מהי החסידות אם לא תורה שמכוונת כולה לנפש האדם, וחודרת אליה כדי להביא את האדם לשמחה ולעבודת הבורא דרכה.
החסידות הדגישה את הנגינה כאמצעי לרוממות הנפש עוד מראשיתה בימי הבעש"ט. היא הֵפיחה חיים בניגון היהודי אחרי שהלה היה שרוי כמעט בתרדמת לאורך כל הגלות, ולמעט שירים ששרו באירועים מיוחדים- כמו בחתונות, בחגים, על שלחן השבת, ובתפילות- נמנעו מלשיר יתר על המידה, ואף אסרו על התעסקות במוסיקה ביומיום, מחוץ לאותם זמנים שנקבעו.
מ. ש. גשורי מחלק את הניגון החסידי לשני ענפים שונים: הבעש"טי והחב"די.
הראשון מדגיש את השמחה ואת החזרה לטבע. השני, החב"די, בנוי בד"כ על סולמות מינוריים, והוא פסימי יותר ועצוב.
ר' ישראל טויב ממודזיץ (1849- 1921)- האדמו"ר מייסד חסידות מודזיץ- מזוהה עם הענף החבד"י במסורת הנגינה שלו. הוא ידוע כמי שהדגיש באופן מיוחד את היסוד המוסיקלי בתורתו. אביו, ר' שמואל אליהו- האדמו"ר מזוולין- וסבו- האדמו"ר ר' יחזקאל מקוזמיר, שניהם היו חובבי מוסיקה בעצמם. כך גם אבי אישתו- ר' חיים שאול פרידמן.
ניתן לראות, אם כן, שכל חייו היה קשור למוסיקה ואוהבי מוסיקה.
בעבודה זו אנתח דרוש שלו על הפסוק "קחו מזמרות הארץ בכליכם".
–
העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא אזכורים ביבליוגרפים