ראשי פרקים.
פרק ראשון: התחלות המודיעין ביישוב היהודי בארץ ישראל. פרק שני: תקופת הביניים ופריצות הדרך הראשונות.         1. הלשכה המאוחדת לענייני הערבים.
                                           2. התפתחות הפעילות הממוסדת בתחום המודיעין בידי היישוב                    בארץ ישראל.
        3. שירותי המודיעין המקומיים ביישוב. פרק שלישי: שירות הידיעות הארצי.
1 .      הקמת הש"י הערבי.
2 .      העבודה בשטח – איסוף וארגון.                             3. כוח מסייע –  "המסתערבים", מחלקת השחר.
סיכום. נספחים.
ביבליוגרפיה.
      מבוא.
"מודיעין": מונח כללי לציון ידיעות נרכשו לצורך מילוי משימה. באופן מיוחד מכנים בשם "מודיעין" את הארגון או המוסד שמתפקידו להשיג נתונים על מדינות זרות ופעולתן לצורכי המדינות והביטחון הלאומיים. התפוקה של מוסד זה המתבטאת בידיעות בדוקות והערכות גם היא נקראת "מודיעין". לאחר מאורעות תרפ"ט, החלו מוסדות היישוב והתנועה הציונית לתת את דעתם על הצורך בגיבוש כלים עצמאיים להשגת מידע ולניתוחו, ואף הקימו את גרעיניהם, אך התפתחותם הממשית של כלים אלה באה רק בתקופת המרד הערבי ומלחמת העולם ה- 2. שירותי הידיעות הוקמו בחלקם בעזרת הבריטים, ולמען אינטרסים משותפים ליישוב ולהם, ובחלקם הוקמו על ידי היישוב בכוחות עצמו, בלעדי השלטונות, ואף הופעלו נגדם בתקופת המאבק ב"ספר הלבן". על סף מלחמת העצמאות והקמת המדינה וצה"ל, היו ליישוב גרעינים מאורגנים ומבוססים של שירותי ידיעות וביטחון, שאספו ידיעות על המגזר הערבי המקומי, על השלטון הבריטי בארץ ועל הנעשה בתוך החברה היהודית. עצם קיומם של גרעינים אלה היה משום תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להקמתו המהירה של מערך שירותי המודיעין והביטחון במדינת ישראל. החסר הורגש בראש ובראשונה בתחום המודיעין הצבאי, כפי שהתברר בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות. הש"י הערבי ומאוחר יותר שירות הידיעות הארצי ובתוכו המחלקה הערבית היו אחראים על המגזר הערבי בארץ ישראל ובמדינות השכנות. משימותיו העיקריות היו הבאת ידיעות כלליות וספציפיות בהתאם לדרישות הממונים, ומהם הלכו ונבנו תיקי כפרים. המודיעין ביישוב בארץ ישראל החל עוד הרבה לפני הקמת הש"י הערבי, ניצניו הראשונים מובילים אותנו בשנים לאחור, עד לימי מלחמת העולם ה- 1 ולארגון ששמו ניל"י. לאורך כשלושים שנה התפתח המודיעין בישוב, שוכלל ואורגן, ואת תוצאותיו אפשר לראות ולבחון דרך תיקי הכפרים של הש"י הערבי. מאיפה מתחיל סיפורם של תיקים אלו?
כיצד התבצע תהליך שיפורם ואיגדם בארכיונים? מי הם האישים העיקריים העוסקים באיסוף הנתונים ועריכתם? וכול זאת לאורך השנים והתמורות בארגוני המודיעין ביישוב. על שאלות אלו ננסה לתת תשובה בעבודה תוך כדי ריכוז חומר ארכיוני ותעודות אשר יסיעו להבנת השאלות המחקריות. לעבודה זאת אשתמש במספר ספרי יסוד בנושאים: שירותי המודיעין בארץ ישראל, ביטחון ועדויות של אישים מהתקופה. אך מכיוון שלא נכתב ספר על נושא תיקי הכפרים, נדרש ממני לרכז חומר ולנתחו במקביל לשימוש רחב במקורות ארכיונים. את חיפוש החומר בארכיון חילקתי לפי השנים והאישים הרלוונטים, על מנת  צמצם במקצת את כמות החומר הרב שקיים.
תיקי הכפרים בארכיונים (ארכיון ההגנה, ארכיון הציוני המרכזי) אינם מסודרים באחידות ומחולקים בין תיקי שנים מסוימות, או לפי תיקי אישים. תמונות אשר אמורות להיות מצורפות אינן, מפות חסרות,  ותיקים רבים אינם שלמים וניתן למצוא חלקים מתוכם בתיקים שונים.                  נושא זה היינו רחב ומלא פרטים, המאפשר עיסוק נרחב ומעמיק הרבה יותר מן הנעשה בעבודה זו.
על מנת לספק אספקט נוסף לאופן איסוף החומר, נציין בעבודה את פעילות הפלמ"ח ובמיוחד את פעולתה של מחלקת "השחר", אשר לאחר 1945
סייעה רבות לבניית והשלמת תיקי הכפרים, בזכות יכולות אנשיה, הכשרתם ופעילות המודיעין הקודמת שבה השתתפו.    הנספחים אינם כלולים בעבודה רשימה ביבליוגרפית לא מלאה