עבודה העוסקת בשני הסעיפים המרכזיים הדנים בתום הלב, תוך עמידה, על פסיקה רחבה ומורחבת. העבודה מעלה שאלות ותמיהות רבות לפרשנויות הרחבות שניתנו על ידי שופטים רבים ברעכאות שונות, השתרעויות תום הלב בתחומים שונים-קיבל פרק נפרד.
דברי חכמים :
" העולם שלנו הוא מקום חכם מאוד והחיים שלנו מתפתחים ומתקדמים ע"פ סדרם של חוקי טבע שהם פשוט מבריקים, אנחנו בני האדם חושבים שהחיים שלנו נשלטים ע"י אירועים אקראיים ושבני אדם הנכנסים לחיינו ויוצאים מהם עושים זאת רק במקרה, אין דבר רחוק מן האמת, אין בעולם שלנו מצב של תוהו ובוהו, אלא סדר בלבד אין צירופי מקרים, אף פעם, החיים שלנו אינם נשלטים ע"י מזל טוב או מזל רע, אלא ע"י תהליך מתוחכם שנועד לעזור לנו להתפתח ולצמוח למיטבנו"                                                                                                     רובין שארמה מבוא
עסקינו בנושא רחב שכרוך בפרשנויות רבות שעמידה עליהן תדרוש כתיבה רבת עמודים, מושג תום הלב, הגדרותיו רבות ובעינינו זהו סיוע לכל סוגיה משפטית שיכולה לעלות בכל תחום מתחומי מערכתינו המשפטית, מושג שלמעלה מעשרים וחמש פעמים נקוט "בחקיקה האזרחית החדשה", וככל הדעות, לא כל מה שכתוב משקף את המציאות אלא ישנם תמיד חריגים שעלינו להתייחס אליהם יותר מכלליהם, במה דברים אמורים, עיקרון תום הלב פרס כנפיו כמעט על כל תחומי המשפט, על אף הימצאותו הנוכחית בתוך חוק החוזים 1973 וזה לא יש מאין אלא זוהי עבודה רבת השנים ע"י שופטינו המכובדים שנטלו חלק רב בפירוש רחב שבעתיים מהדרוש. מפירושו הסביר והלא מצומצם אפילו, ובנקודה זו עוסק הסמינריון תוך מתן דוגמאות מובהקות הן מבחינת המשפט והן מבחינת תורתו.
זהו עיקרון ערכי מוסרי כאחד, שנשאל במקור מהמשפט הגרמני סע' 242 של הBGB כאשר בהתחלה לא הוקדשה תשומת לב מיוחדת לו, המניע העיקרי להפעלת מושג זה במשפט הגרמני היה האינפלציה ששררה בגרמניה בשנות העשרים ולאור עמימותו וכוחו הרב לפתח מימדים משפטיים חדשים כך נסחפו השופטים כאשר הכניסוהו בכל חור משפטי קיים.
במרוצת השנים הוכח דבר מה נוסף חוץ מהמעבר מפורמליזם לאנטי פורמליזם, זהו צמיאת השופטים למרחב תמרון בקביעותיהם השיפוטית ומי שמעיין בפסיקה ואת זה אני ממחיש בסימנריון, רואה בתום הלב כדיו שמתאים לכל עט או כשם מפתח שמתאים לכל דלת ואם כבר המפתח קיים, מעדיפים השופטים להשתמש בתום הלב מאשר הוראה חוקית ספציפית מוסדרת אחרת.
כשם שהמניע הגרמני היה אינפלציוני, הרי עיקרון זה נקלט גם במדינות אחרות ובמשפטים אחרים עם מניעים משלהם, כגון: דין בסוחרים "Lex mercatorid" שהתפתח בערי אירופה למן ימי הביניים. כך נקלט עיקרון זה למשפט המקובל של אנגליה במאה ה18, ואולם בו הנקודה החשובה שאעמוד עליה בהמשך עם צמיחתם של דיני חוזים שעוצבו ברוח האינדיבידוואליזם של כלכלת השוק, הלכה הדוקטרינה והתנוונה. וכיום אין הדין האנגלי מכיר בעיקרון הכללי בעניין חובת תום הלב שכן גם דוקטרינת שימוש בזכות לרעה לא התפתחה במשפט האנגלי, יטענו מאידך כי בפועל עיקרון זה קיים אך בשורה של כללים ספציפיים, טענה זו חסרת טעם, וזה משום שבמשפט הישראלי הכללים הספציפיים מצויים אך בלתי רצויים וזאת לאור  כמיסתם ע"י עיקרון תום הלב (ראה בהמשך), כבוד רב למטיפי מוסר וערכים חברתיים חשובים במערכת חיינו אך כבוד רב יותר, למכבד את לשון המחוקק וכוונותיו הסובייקטיביות והאובייקטיביות ולמחיל את מוסר החברה הישראלית תוך התחשבות בערכים אחרים שמעוגנים מימי עתיקין בחוק (ראה בהמשך), וכפשוטם של דברים, הבעיה המרכזית נובעת מדרך החלת עקרונות חדשים במערכת המשפטית הקודמת, כאשר אל למחילה לשכוח כי דין ספציפי גובר על דין כללי ודין חדש גובר על דין ישן, ואם לא, הרי אין מונעים מפירוש ברוח, אך ללא התעמלות, התחמקות, ודילוג. שלושת מושגים שיכולים לערער את אבני היסוד השיטה המשפטית רבת השנים שנבנתה מעקרונות מוצקים. עיקרון תום-הלב מטיל על הצדדים לכל חוזה חובות וזכויות אף שזכרן לא עלה בחוזה, עיקרון עמום זה כוחו יפה לחקירת אמת צודקת וכיסוי חלל משפטי כלשהו, אין זה סוף פסוק, נוכח החוק הקיים המצוי תום הלב ננקט בשני סעיפים: סע' 12 לחוק החוזים וסע' 39 לחוק החוזים, כאשר הראשון דן במו"מ בתום הלב והאחרון דן בביצוע החוזה, וכן השלב הכללי של קיום חיוב מסוים הנובע מחוזה אם כתוב הוא ואם לאו אמור להיות בתום-הלב, וכפירוש השופטים, על צד לחוזה להתחשב באינטרסים של רעהו, כן גם הורה לנו המשפט העברי, השאוב מהדת, אלא מה, שלמרבה הצער, העיקרון יצא מגדרו וממעגלו המכוון של המחוקק למעגלים אחרים במתכוון, או לא המתכוון, היסודות הנפשיים של השופטים זה לא ענייננו, מבחן התוצאה הוא המבחן העיקרי שחברה תקינה מתחשבת בו וזאת לאור השפעת הנאמר בכותלי בתי המשפט על חיינו הכלכליים, מסחריים, חברתיים, ביטחוניים, וזה לא במקריות אלא זוהי שאיפה מיותרת לרצוי תוך "דילוג מודגש" על המצוי.
הנקודות לעיל  הנן נקודות חשובות לעניות דעתנו, על אף המצאות נקודות משניות חשובות ואף יכולות להיות חשובות יותר ממה שהעליתי, אך מסתפקים אנו בעמידה מושלמת על הנקודות שהצגנו תוך הבעת דעותינו החלוקות במידה מסוימת עם דוגלים אחרים בשיטות משפטיות אולי יותר מפותחות אך פחות ממוקדות. תוכן עניינים
נושא                                                                                                עמודים        דברי חכמים                                                                              2
מבוא
2 -4
משפט השוואתי                                                                        5-7
תום הלב ערך ברור או שמא החלת ערך עמום                              8-9
השתרעויות תום הלב בתחומי משפט שונים.
1 0-11                                 ההשלכות להשתרעויות דלעיל.                                                    12-13
קונפליקטים
1 4-16
דוגמה ממחישה
1 7
סיכום
1 8
ביבליוגרפיה
1 9