רפורמות בבתי משפט, רפורמות שהוצעו ורפורמות מנהגות, כיום. היחס בין השיטה לרפורמה, לבין הרצוי למצוי. תוך עמידה על וועדות שונות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2002
מספר מילים 4412
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

מבוא
עסקינן ברפורמות השונות שנהגו בהן בבתי המשפט במדינה, כאשר אלה עברו כל מני מהפכות, וזאת לאחר הקמתן של כמה וועדות, וכמובן דבר זה בא לידי ביטוי לאחר ראייה מעמיקה יותר ומחשבה צלולה יותר על החברה הישראלית וייחודיותה, וכאן זה לא סוף פסוק, כך שלעניות דעתנו ישנו קשר הדוק בין השיטה המשפטית הנהוגה, אימוצה, וכלל הרפורמות שנהגו בהן במשך השנים, כאשר הרציונאל המהותי שעומד בראשון הנו "הזמן השיפוטי היקר" שיש לחסוך ממנו, וזאת מבלי לפגוע באימון הציבורי במערכת המשפט הישראלית, וחוסר הפגיעה אם נובע הרי נובע הוא במישרין משמירה על צדק מרחף על השיטה והרפורמה והזמן המוקצב לכל מתדיין, כך שלא יצטרכו צדדי הסכסוך להגיע לפשרות מיותרות בכדי לא להיקלע ללחץ זמנים עתידי שיכול לשלול לפעמים את הזכות עצמה.
נעמוד בין היתר על השיקולים השונים שהביאו לשינוי הרפורמות במשך השנים, שיקולים שלאו דווקא מסתכמים בזמנו השיפוטי היקר של בית המשפט, שיקולים שמושפעים מהזיכרון האנושי, מעלויות מיותרות, מפשרות לא מוצדקות, מאי עמידת האזרח על זכותו האזרחית מכוח הדינים עוד ועד שיקולים-
נטען כי המסלול היחידי שיכולים לבחון בזמן בו אני בוחנים את המערכת , החברה, והמשפט, הוא המסלול ההיסטורי להקמת המדינה, ובניית משפטה המוצק המאומץ במידת מה, ההיסטוריה החקיקתי לסמכויות בתי המשפט, וחלוקתם, תוך המחשת הנקודה כי האימוץ היה רחב מדי, כמו העתקה ללא הערת שוליים, ללא עמידה על נסיבות המדינות מהן אימצנו את השיטה והרפורמה, שכן כידוע הן המשפט המהותי והן הפרוצודורלי אם נהנים מדבר הרי הם נהנים מהשקפת החברה בה הם חוקקו, או ננהגו, אין יש מאין, הכל הוא נגזרת המציאות, נגזרת החברה, וההיסטוריה שלה-
שתי וועדות מנחות שצצו במדינה בשנות השמונים והתשעים כאשר שתיהן הוקמו למטרה אחת ויחידה, הורדת העומס המוטל על כתפי שופטי בתי משפטינו, הראשונה, וועדת לנדאו, והשנייה וועדת אור, שתיהן דגלו כמעט באותן מטרות, אחת תמכה במסקנותיה של השנייה, אין זה אומר שלא היו ביקורות שונות על הדרך בא הוסקו המסקנות כאשר העירתי שבהן הייתה היעלמות מהנתונים הסטטיסטיים לעליית מספר התיקים בפתחי בתי המשפט, והעומס הרב הרועץ לבית המשפט העליון בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
המבנה החברתי כאן לא פחות חשוב, שכן כנ"ל ישנו כאשר הדוק בין השיטה הרפורמה והחברה, ואם כבר אז שווה להעיף מבט לעבר ההיסטורי מאז הקמת המדינה עד יום זה, מעברים חדים נתגלו, מפורמליזם לאקטיביזם, מחוק לפסיקה, מהעתקה ליצירתיות, מצדק כתוב לצדק שקול, שיקול דעתם של השופטים הורחבו ואת פסיקתם התחילו לתאם לנסיבות המקרים הנופלים בידם, הפסיקה נהייתה יותר מורחבת, לפעמים עמומה, לפעמים צודקת, חוסר אחידות ניכרה במקומות מסוימים, אך כל זה הוסיף שמן למדורה, והביא להוספת פרק הזמן בדיונים, ואם ישנו גוף שנתבקש לעשות זאת במיומנות הרי בית המשפט העליון הוא הגוף הזה, שכן יצירתו מחייבת ואמירותיו נשמעות ונשמרות, והמפליא מהכל זה שהוא הגוף הכי סובל מהרפורמות הקיימות, הכי לא הותאם בזמנים הנכונים לחברה הישראלית ומבניה, ועליו נעמוד בפרוטרוט תוך מתן דגימה מובהקת לכישלון האימוץ המנדטורי בהסמכת בית המשפט העליון בדונו בעניינים מנהליים והעברת אותה סמכות לאחרונה. שינויים נדרשים וכך אני טוענים, אך מהפכות מן הקצה אל הקצה יכולות להביא את השינוי עצמו לשולל, יכולות להביא לאיבוד המטרה העיקרית שלשמה נועד השינוי, יכולולת להרע את המצב ולאו דווקא להטיב עמו, ועל כן השינוי המומלץ הנו השינוי ההדרגתי, שינוי שעומד באמצע הציר, בין הקצה לקצה, שינוי הרואה את התמונה הכללית תוצאותיה והשלכותיה-
תוכן עניינים נושא                                                                                        עמוד מבוא                                                                                                
2 -3
שיטה ייחודית או שמא מעורבת- היחס בין השיטה לרפורמה         4-6
                                                                                                                                           מיקומן של הועדות והשפעותיהן                                                       7-9
בין העליון הבריטי לישראלי                                                            10-13
     ביקורות שנשמעו                                                                              
1 4-15
סיכום                                                                                                  16
ביביולוגרפיה                                                                                      
1 7-18