העבודה מסכמת את השימוש בבובות בתוך חדר הטיפולים כדרך להעלות את הקונפליקטים הפנימיים של הילד באמצעות הפעולות הסימבוליות. הבובות דמויות האנוש מאפשרות לילד להעתיק את רגשותיו מדמויות ההתקשרות המשמעותיות בחייו אליהן, ובכך משמשות הבובות בסיס בטוח המזמין ביטוי עצמי רב יותר. לאורך העבודה מוצג תיאור מקרה, דרכו מודגמים ההיבטים התיאורטיים של טיפול בעזרת הבובות מתוך 4 מאמרים מובילים בתחום.
שימוש בבובות בטיפול מטרת השימוש בבובות כחלק מהתרפיה היא להעלות את הקונפליקטים הפנימיים של הילד דרך הפעולות הסימבוליות. באמצעות הדמיון לאנשים, הבובות מאפשרות לילד להעתיק את רגשותיו מדמויות ההתקשרות המשמעותיות בחייו לבובות, ובכך משמשות הבובות בסיס בטוח המזמין ביטוי עצמי רב יותר. הילד יכול לבטא אגרסיות או רגשות אהבה כלפי הבובות ללא הסיכון של קבלת תגובה שלילית כגון דחייה. באופן זה מאפשר המשחק בבובות גילוי וחקירה של הרגשות והדחפים כלפי האובייקטים הקרובים, ואף מקל על ההשלכה של הרגשות והאפקטים של הילד הנתפשים בעיניו כבלתי ניתנים להכלה וקבלה. ילד יכול לייחס לבובה משמעויות רבות- הבובה יכולה להיות ייצוג של אב עוין במציאות, וגם לייצג את העוינות של הילד, לדוגמא (Bromfield,
1 995).
ע' בת ה-10, הינה ילדה שלישית מתוך 6 אחים, ארבעה מהם מאותם הורים, ושתי אחיות נוספות, גדולות-.