סוקרטאס-אתונה במאה החמישית לפנה"ס

תקציר העבודה

 -א- תוכן העניינים
                                                   עמוד מבוא                                                                                         א פרק ראשון – רקע
הסטורי                   
1 .  התקופה – המלחמות                                                               1
2 .  יסודות הדימוקראטיה האתונאית                                              2
3 .  האימפריה הימית                                                                  
3
4 .  המלחמה הפילופונסית                                                            5
5.  ביקורת מודרנית ועתיקה על הדימוקראטיה                                9
פרק שני – המידע על סוקראטס
1 .  הבעייתיות במקורות                                                              
1 2
2 .  אפלטון                                                                                 13

3 .  כסינופון                                                                               
1 4  
4 .  אריסטופאנס                                                                          15
5.  אריסטו                                                                                
1 7
6 .  הדעות במחקר על המידע בדבר סוקראטס                                  18
פרק שלישי- סוקראטס חייו ומותו
1 .  הנעורים ווהשפעות                                                               21
2 .  המפנה ושליחותו של סוקראטס                                              
2 2  
3 .  האישיות והשפעתו                                                              
2 4  
4 .  משנתו                                                                                26
5.  דעותיו הפוליטיות של סוקראטס                                            28
6 .   משפטו של סוקראטס ומותו                                                 
3 2
 סיכום                                                                                    36
ביבליוגרפיה                                                                          
3 8
מבוא :
במהלך הסמינר דנו בראשית המחשבה הרציונאלית והעדנו את עקרונות המחשבה הרציונלית אל מול עקרונות המחשבה הדתית. אני בחרתי בדמותו של סוקרטאס לעבודה בנושא זה עקב ראשוניותו. כשאנו מדברים על המחשבה הרציונלית היוון מיד עולים בדמותנו אפלטו ואריסטו אשר הניחו את הבסיס למחשבה הראציונלית.
סוקראטס לעומתם לא השאיר אחריו כתבים ומשנה מסודרת, את משנתו אנו יודעים רק מהתאורים של הפילוסופים שבאו אחריו והשתמשו בדבריו והוציאו אותם לאור. מתוך כתביהם עולה דמות מרתקת של אדם בעל מחשבה מקורית ויצירתית אשר היווה מעין מורה דרך לפילוסופים הגדולים של יוון העתיקה.
סוקראטס שיש האומרים שהיה מגדולי בני- האנוש, שחיו פעם עלי האדמות. הוא מייצג את התרבות החדשה בתולדות יוון ועמדתו לגבי החיים היא יוצאת – דופן.  מעבר לדמותו השופעת קסם  של סוקראטס, מעורר אדם זה בלב חוקריו תמיהות רבות מכיוון שהפרטים הידועים לנו על חייו משתלבים איכשהו לכדי תמונה אחידה שקשה למצוא אותה ברעיונותיו ומרכיבי משנתו. הפרדוכס והאירוניה שולטים בהם. הניגודים והסתירות מבצבצים מבעד לכל ניסיון לתת לרעיונות המיוחסים לו פירוש כולל- כזה שיצליח לשבץ את כולם במסגרת של מה שמקובל  לכנות "מישנה".
בספרות מדובר על האניגמה, התעלומה הסוקראטית, אף יש המוכנים להטיל ספק בעצם קיומו של האיש סוקראטס ומעדיפים לדבר על "אגדת סוקראטס", על שסוקרטס לא היה ולא נברא אלא הומצא אלא הומצא על-ידי מעריציו ומבקריו. מצד אחד, לאור שפע הפרטים על חייו, המתאשרים על-ידי מקורות שונים ובלתי תלויים זה בזה, לא תהייה זו השערה רצינית. אך מצד שני ,למרות שפרטי חייו והתנהגותו שוחזרו במידה כזו, משמעותית השאלה על הקשר בין אורח חייו ועקרונותיו הפילוסופיים ודווקא בשאלה זו , אין התעלומה קלה לפענוח כלל וכלל. וזאת מכיוון שסוקראטס, החכם מאתונה, לא טרח להעלות על הכתב אפילו משפט פילוסופי אחד. הווי אומר: כל מה שיוחס לו בתחום העיון הפילוסופי, לא יוחס לו אלא על סמך דברים, שנאמרו בעל-פה, ובתנאים מיוחדים למדי:
בתנאי שיחה וויכוח, שבהם נמנע האיש סוקראטס בדרך כלל מלהביע את דעתו שלו, דווקא על העניינים החשובים ביותר. יחד עם זאת, מעמדו של סוקראטס בתולדות הפילוסופיה היוונית הוא מרכזי ומהפכני על כך תעיד, בין  היתר העובדה, שכל הפילוסופים אשר קדמו לו, החל בתאלאס ועד לאנאכסאגוראס, ואף הסופיסטים בני דורו – קרויים בפינו בשם קדם סוקראטיים. ואילו כל האסכולות המאוחרות יותר, החל במאה ה- 4 לפסה"נ  ועד לשלהי התקופה העתיקה, נקראות בתר- סוקראטיות ולא רק בגלל ייסודן לאחר מותו אלא משום שהן ראו בו מחוללן או שאת קבלתן ייחסו לו.
על סוקראטס נכתב רבות כבר בתקופה העתיקה, ומאוחר יותר בעיקר החל מתקופת הרניסאנס – גדל עוד יותר העניין  באישיותו. עובדה זאת מוצאת את ביטויה עד עצם היום הזה בספרות רבת-ההיקף, שנכתבה על סוקראטס. סוקראטס הובן והוצג במשך הדורות בצורה שונה ורב- גונית: כאזרח טוב או רע, כפילוסוף אציל נפש וכסופיסט הפכפך, כמיסטיקאי או כשליחה של האינטלקטואליות הקיצונית. היו דעות שליליות עליו אך החיוביות היו על העליונה.
במרוצת הזמן הפך סוקראטס להתגלמותם של ערכי מוסר וחכמה עילאיים, למופת של חכם, שבו ראו בני הדורות, שלאחריו את הביטוי לכמיהותיהם ואת האידיאל הנכסף.
סוקראטס הורשע והוצא להורג. אולם לפעלו ערך שאינו בר חלוף.
הוא היה ועדיין הינו חלק מהתרבות האנושית.
בעבודתי זו אתמקד בתיאור חייו ומפעלו של סוקראטס תוך בחינת תקופתו על מנת להציג מדוע זכה להיות מחולל מפנה בפילוסופיה היוונית ומה במפעלו היה שונה לתקופת ו?  מעבר לכך אבחן את השתלבותו בהלכי התקופה, השקפותיו הפוליטיות, כלומר, יחסו לדימוקראטיה בתקופת חייו במאה החמישית לפסה"נ באתונה, כמו כן השקפותיו הדתיות ומשנתו. באשר למשנתו סוקראטס פתר באופן מעשי את בעיית היחס של הפרט לחייו וגם את זאת אנסה לבחון.
בנוסף, אבחן מדוע נגזר דינו למוות? מה הן הסיבות שהובילו למשפטו? האם זה היה משפט פוליטי? ועוד שאלות, שעולות לגבי דמות זו השנויה במחלוקת, שתרומתה לאנושות, מעבר לכל ספק, היא רבה.
 סוקראטס, כפי שנאמר לעיל, לא הותיר אחריו כתובים כלל, מקובל היה עליו, שלא להעלות את דבריו על הכתב אלא נהג לשוחח. סוקראטס לימד את אמנות החשיבה, שהדרך אליה אינה – לדעתו  "הספר המת", אלא השיחה החיה. רבות נמסר עליו והחשובות במסורות הן מאת אנשים, שהכירו אישית את הפילוסוף אולם מסורות אלה שונות זו מזו. בתנאים אלה יש צורך להבחין בין סוקראטס ההסטורי ובין "שלושת הסוקראטסים הספרותיים"