תקציר על הכותב: מסיים לימודי תואר שני עם תזה.
על העבודה: הוגשה במסגרת סמנריון במהלך לימודי התואר השני.
הגדרת השכינה כנקבה אכן נראית כהגדרה נכונה ומרכזית, אך לא בלבד. אין ספק כי חל טשטוש  בין המינים בעולם המודרני, כמו תופעות של הומוסקסואליות ולסביות, ניתוחים לשינוי המין והתנהגות מאולצת של גברים כנשים וכן להיפך. אפשר לראות בראיה עמוקה יותר כי טשטוש זה מקורו בטשטוש המין שהתרחש בעולם העליון, אך עם הבדל משמעותי ביותר. בעולם העליון טשטוש זה אפשר מערכת יחסים עמוקה יותר, שהרי השכינה בהיותה סבילה לא היתה שותפה מליאה  בזיווג עם הזכר, אך בהיותה אקטיבית עד כדי הפיכה לזכר בפעולתה נהייתה שותפה מליאה לזיווג. בעולם הפיסי האנושי לעומת זה הטשטוש המיני גרם לתופעות כמו עקרות  – אין אפשרות ביולוגית ישירה ליצירת חיים חדשים ממערכת יחסים בין שני זכרים וכן משתי נשים. השלימות שמתוארת בספרות התנכית ובספרות הקבלית שנוצרת מזיווג של איש ואישה – "והיו לבשר אחד" (בראשית ב), נעדרת ממערכות יחסים בין בני אותו המין. אף מבחינה אנרגטית חייב להיות זיווג בין זכר ונקיבה בכדי להגיע להרמוניה, בעוד שזיווג בין שני קטבים אנרגטיים זהים אינם יוצרים פוריות.
הארוס כפי שאמר ליבס מופיע בכל דף מדפי הזוהר ואף בעבודה זו שעסקה במגדר וקבלה מופיע הארוס בכל דף ומקור. זהו עיסוקה של עבודה זו, ונראה כי זהו התחום המרכזי בו עוסקת חכמת הקבלה –יחסים שבין האינסוף לאדם, ליהודי ולמקובל בפרט. האהבה הזו בלשוננו קיימת ביהדות אך לא מודגשת דייה בספרות הרבנית. העצמות הרגשיות אליהן התייחסתי בעבודה זו מלאות בספרות הקבלה בכלל ובספר הזוהר בפרט, אך נעדרות ככלל משאר הספרות היהודית, מלבד ספרות הגותית מימי הביניים, ספרות פואטית שהושפעה מרוח הקבלה, והחסידות במאה ה-18. תוכן העניינים
הקדמה/מגדר וקבלה 3
פרק א': נשמות זכר ונקיבה – 5
זכריות ונקביות בנשמה -. 5
מצוות פריה ורביה –.. 8
פרק ב': זיווגי גופים נפשות ורוחות -… 10 חבורת המקובלים – זיווג הנפשות -.. 10 זיווגי האיש והאישה עם השכינה — 13
זיווג השכינה עם האישה  – זיווגי גופים ורוחות -… 15
פרק ג': זיווג הצדיק עם השכינה –.. 17
פרק ד': היבטים מגדריים שונים של השכינה — 22
השכינה במחקר –… 22
מגדריות זכרית בשכינה – 23
מין זכרי בשכינה –.. 24
סיכום – 26
ביבליוגרפיה … 27