קיומה של חובת הזהירות של הרופא ושל המשטרה כלפי איילה- כדי לבסס את התביעה בגין עוולת הרשלנות יש להוכיח תחילה כי קיימת חובת זהירות. חובת הזהירות מתחלקת לשני חלקים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. נקבע בפס"ד גורדון ובפס"ד ועקנין כי יש להוכיח הן את החובה המושגית והן את החובה הקונקרטית במטרה להגיע לתוצאה כי אכן קיימת חובת זהירות במקרה הנדון.   חובת זהירות מושגית-יש לבחון האם קיימת חובת זהירות תאורטית, מושגית בין סוג המזיק לבין סוג הניזוק. השאלה היא האם קיימת חובת זהירות לפסיכולוג קליני (רופא) כלפי פרט שנגרם לו נזק כלכלי ונזק נפשי בשל פעולה רשלנית? האם לרשות ציבורית (משטרה) קיימת חובת זהירות כלפי אותו פרט בשל פעולה רשלנית של הרשות או מי מטעמה? במטרה לקבוע האם קיימת חובת זהירות מושגית בין רופא לניזוק וכמו כן בין משטרה לניזוק, נקבע  בפס"ד גורדון ובפס"ד ועקנין כי יש להשתמש במבחן הצפיות (טכני+נורמטיבי). צפיות טכנית-קבע נ' ברק בעניין מרצ'לי כי לא קיימת דרישה כי המזיק יצפה את כל פרטי העבירה על יסודותיה, את פרטי הנזק וחומרתו אלא מספיק כי יצפה בקווים כלליים בלבד. המבחן הוא מבחן הצפיות של האדם הסביר, זאת ועוד, יש חובה כי המבחן יבחן את הצפיות של איש המקצוע הרלוונטי: הרופא הסביר, השוטר הסביר העו"ד הסביר וכו'. מזאת נובע כי מבחן הצפיות הטכנית הוא תמיד בנסיבות המקרה בלבד.
צפיות נורמטיבית- במסגרת מבחן זה יש לדון בשאלה האם מן הראוי להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית, כעניין של מדיניות משפטית?
1 ) גישת הפסיקה להכרה בחובת זהירות מושגית-בפס"ד קליפורד קובע ביהמ"ש כי –
לא כולל ביבליוגרפיה