אלטרואיזם

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2005
מספר מילים 5368

תקציר העבודה

אלטרואיזם עזרה לזולת – זכות מוסרית או חובה אזרחית?
עבודת סיכום בקורס: פסיכולוגיה חברתית תמצית אלטרואיזם היא עזרה לזולת, והיא מוגדרת כהתנהגות פרו-חברתית. בעבודתי זו ניסיתי לתת מענה לשאלה האם לעזור לזולת זוהי זכות או חובה?
  מחקרים רבים התבצעו בנושא בגלל הבעיות החברתיות הקשות בהן נתקלים בחברה המודרנית כאשר חוסר האכפתיות מהזולת עולה ומתגבר. נבדקו על יד חוקרים ההשפעה החברתית על העזרה לזולת. בהסתמך על מה שקראתי והבנתי לאלטרואיזם יש מספר פעילויות מובנות בתוכו אשר כל אדם שעוזר לזולת מבצע את אותן פעילויות.
כמו כן מצאתי כי לחברה ולאנשים העומדים מן הצד בעת אירוע חירום יש השפעה על האדם השוקל האם וכיצד יוכל לעזור. בהקשר זה נמצא כי אנשים המגישים עזרה לזולת הם בעלי תכונות אופי המאפשרות להן לקבל אחריות, להתערב ולהגיש עזרה ללא קבלת הוראה מפורשת לבצע זאת. לעומתם נמצא כי יש אנשים שבמצבים שונים ובעיקר כאשר יש אירוע חירום עם השתתפות רבה נמנעים מלהגיש עזרה כיוון שהם חושבים שהם אינם נחוצים ואנשים אחרים מיומנים או מקצועיים מהם יגישו את העזרה הנדרשת.
קראתי והבנתי כי לאחר מחקרים הרבים שנעשו בנושא ברור כי גם בעת הגשת עזרה כמו בכל התנהגות אחרת יש היבט קוגניטיבי.
מצאו כי על מגיש העזרה להיות קשוב למתרחש ולא אדיש, עליו להיות מסוגל לחוש את רגשות הזולת, לבצע תהליכי זכירה על מנת לתת עזרה והנחיה נכונה וכן לדעת להסיק מסקנות ולפרש באופן אובייקטיבי ואמיתי את המתרחש סביבו.
מצאתי כי האדם המגיש עזרה חייב להיות ער לסכנה, להבין את מצב החירום, להחליט מה לבצע ואז להתערב. במקרים רבים נמצא כי אנשים אלטרואיסטים מבצעים מעשי גבורה תוך כדי סיכון עצמי. כמו כן מצאתי כי רוב האנשים המוגדרים כאלטרואיסטים אינם מצפים לתגמול אישי או חברתי למרות שגם לנושא העמדות של החברה כלפי מגיש העזרה יש מקום בהתפתחות התנהגות פרו-חברתית זו.
ניתן לומר כי אלטרואיזם היא התנהגות פרו-חברתית ושניתן לחנך אנשים להיות אלטרואיסטים, כל זאת כדי שנבין כולנו כי בחברות בהן יש מחויבות אישית גבוהה של כל חבר כלפי חבריו אותה חברה מגובשת יותר, חזקה יותר ותומכת בפרט במקרי חירום.
לאחר קריאת החומר בנושא הגעתי למסקנה כי עזרה לזולת היא גם זכות מוסרית וגם חובה אזרחית. זכות מוסרית כי אני מאמין שמחובתו של כל אדם לעזור לזולת ככל שניתן.
חובה אזרחית כי כל אדם בחברה המודרנית חייב לקחת אחריות ולתרום לחברה ולזולת כמו החובה בשרות בצה"ל או לחילופין שירות לאומי.
מבוא
אלטרואיזם – הנטייה לפעול למען הזולת. הגדרה היא ניגוד לאגואיזם, לאנוכיות. המונח נוצר על ידי קונט שראה באלטרואיזם את התנאי לכל תרבות ולכל מוסר וערך חברתי.
האלטרואיזם במקורו הובא על מנת לתת משמעות מוסרית ואף נכתב כצו "ואהבת לרעך כמוך".
מן היהדות עבר המושג לנצרות והתפרסם בנצרות כמושג "כלל הזהב" שהיא תפיסה יסודית מוסרית הטוענת כי כל אדם תפקידו לעזור לזולת.
הפילוסופים של הסטואה הגדירו זאת כך.
לפי כתבי סנקה: "אין מאורע טוב ואין פגע רע מתרחש לאחד מעמנו, יחד אנו חיים". אין אדם שיכול להיות מאושר אם יתבונן רק בעצמו וידון על כל דבר לפי יחסו לתועלתו האישית בלבד.
צריך האדם לחיות לטובת עצמו אולם רק בתנאי שיחיה לטובת אחרים גם כן.
לפי דעתי העזרה לזולת היא אחד מאבני הבניין הראשיות בכל מסגרת חברתית ולא ניתן לקיים חברה מוסרית, ערכית ותרבותית במידה והעזרה ההדדית לא תהיה קיימת בלב כל האנשים המרכיבים אותה.  לפי ספנסר טבע האדם הוא כשדה קרב תמידי בין שני כוחות המתנגדים אחד לאחר. שני הכוחות הללו הם האלטרואיזם והאגואיזם. מחשבתו של האדם על הסובבים אותו חייבת להשתלב במחשבתו על עצמו כך שהוא יחוש כאילו חלק מהחברה בה הוא חי.
ככל שהאדם מרגיש שהוא חלק מהסביבה בה הוא חי ויש לו אחריות אישית לסובבים אותו הוא יהיה נתון יותר למחויבות אישית פנימית לעזור לזולתו.
במקרים בהם האדם מרגיש כאילו הוא נטע זר בחברה או שתפקידו אינו נחוץ או שהוא מרגיש מיותר המחויבות האישית שלו לגבי חבריו תהיה נמוכה ותפקידו החברתי יסתכם בדאגה לעצמו בלבד.
ישנו ספק כי האדם הבודד ברגעי סכנה או חירום חושב על עצמו בראשונה, ועל עצמו בכלל במידה והוא במצב של אחריות לסובבים אותו, בני משפחתו, חבריו וכדומה. מצד שני בתשוקה הפנימית של האדם לעזור לזולתו יתכן ומתקיימת איזו מערכת המחברת את העזרה לזולת לעזרה לו עצמו.
ניתן לסכם ולומר כי האדם האלטרואיסט חשובה לו טובת רעהו כחלק מטובתו שלו כיוון שזה אחד מהאידיאלים של חייו.
       נמצא במחקרים רבים כי חלוקת שני היסודות האנוכיות, והזולתיות (אלטרואיזם) אינה מוחלטת ואינה מספקת לכן אין כאן בעצם שני כוחות מנוגדים אלא שני כוחות המתמזגים לאישיות חברתית אחת של אותו פרט.