אימון גופני הוא גורם חשוב במניעת מחלות ובשמירה ושיפור הבריאות , חלק מהתרומה של האימון הגופני נובעת משינוי הרכב הגוף כלומר העלאת מסת שריר והורדה במסת השומן .
ירידה במסת השריר שנובעת בעיקר בירידה במסת שריר השלד היא גורם סיכון לעליה במסת השומן או עליה במשקל משום שרוב שעות היום (60% -75%) הגוף נמצא במצב של חילוף חומרים בסיסי , אפילו עלייה קטנה במסת השריר יכולה לגרום לעלייה בחילוף החומרים הבסיסי ובעקבות כך הקטנה משמעותית של כמות האנרגיה ההופכת לשומן .
  מסת השריר השלדי יורדת עם ההזדקנות וגורמת לירידה ביכולות היכולה להוביל לעליה בסיכון הנפילות ועליה ברגישות לפציעות .בנוסף ירידה שכזאת במסת השריר יכולה להוביל לירידה בפעילות הגופני דבר הגורם לירידה בצפיפות העצם והשמנה .
אימון גופני הוא חיוני לעליה במסת השריר ושמירה עלייה , אם כך כמות החלבון הנצרכת היא חשובה ביותר משום שהחלבון הוא אבן הבנייה העיקרית של השריר ולכן מחקרים מראים שכאשר כמות החלבון אצל אנשים מתאמנים הועלתה פי שתיים מהכמות המומלצת בארה"ב ( 1.6 גרם לקילו ביום ) הייתה עלייה משמעותית במסת השריר.(1*) מחקרים הראו כי יש משמעות גדולה להרכב ולתזמון התזונה לאחר אימון גופני גם על העלייה במסת השריר וגם על שיפור ההתאוששות לאחר האימון הגופני(3*) .
אצל ספורטאים ההתאוששות חשובה במיוחד בזמן תחרויות בהן הם מתחרים פעמים או יותר ביום במרווחים של מספר שעות ולכן יש חשיבות גדולה לסוג המזון תוספים לאחר האימון על מנת לשפר ולזרז את ההתאוששות (2*) נראה כי לאחר אימון גופני עצים (אנאירובי) ניראה ירידה בכמות הגליקוגן האגור בשרירים ובכבד ועליה בקצב הכנסת הגלוקוז לתאים והפיכתו לגליקוגן .
נראה כי לאחר פעילות גופנית יש חשיבות מטאבולית גבוהה לפחמימות עד כדי פירוק מוגבר של שומנים (טריגליצרידים ) הנמצאים בתוך תאי השריר על מנת לספק אנרגיה לחילוף החומרים .
 הגליקוגן הוא מקור האנרגיה בפעילות אנאירובית ולכן יש חשיבות רבה לכמות הגליקוגן לפני האימון על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר מכאן רמות הגליקוגן הם אחד הגורמים החשובים הקובעים את זמן ההתאוששות . (2*,4*)    בעבר הפחמימות התחלקו לשני קבוצות פשוטות ומורכבות , אך היום מקובל יותר לחלק אותן על פי מדד הערך הגליקמי . שיטה זו מבוססת על דירוג של המזונות על פי מהירות ספיגת הסוכרים בהם ביחס לגלוקוז שהוא הפחמימה הפשוטה ביותר . דירוג זה התבצע ע"י בדיקה של רמות גולקוז בדם לאחר צריכה של 50 גרם פחמימות ממזון מסוים והשוואת המדידות של הגלוקוז בדם לעקומת הגלוקוז .הניסוי התבצע לאחר צום וכך ניתן היה לדרג את המזונות ע"פ הערך הגליקמי המציג את מהירות העיכול והספיגה כך שמזון בעל ערך גליקמי גבוה יתעכל וייספג בגוף מהר יותר ממזון בעל ערך גליקמי נמוך (3*)  .
מספר מנגנונים אחראים על שיפור התאוששות מאגרי הגליקוגן כתוצאה מצריכה של פחמימות מערך גליקמי גבוהה לאחר האימון , אחד החשובים בינם הוא האינסולין החשוב גם להעלאת קצב סינטזת החלבון וגורם לאנאבוליזם כלומר בניית השריר ,לכן אנו משארים כי העלאת האינסולין כתוצאה מפחמימות בעלות ערך גליקמי גבוהה וחומצות אמינו יכולים לשפר את ההתאוששות ולהביא את המתאמן או הספורטאי חזרה למצב ההתחלתי ואף למאגרי פחמימות גדולים יותר ולמסת שריר גדולה יותר . (1*,2*) נראה כי כאשר היתה צריכה מספקת של פחמימות ניתן לשחזר את מאגרי הגליקוגן תוך 24 שעות בנוסף ניראה כי אחרי שלושה ימים של דיאטת רווית פחמימות ריכוזי הגליקוגן יכולים  SUPERCOPENSATION להעלות מעל לערכם הראשוני ובכך לגרום לפיצוי יסף  אך נוצרת בעיה כאשר מרווח הזמן בין האימונים קטן מכך .(2*) לכן השאלות העיקריות שנשאלות הן מהן האסטרטגיות התזונתיות הטובות ביותר על מנת לשמור על סינטזת גליקוגן הטובה ביותר לאחר אימון ובכך לשחזר את מאגרי הגליקוגן בצורה הטובה ביותר וכיצד ניתן לגרום לסינטזת החלבון הטובה ביותר בשרירים ולגרום למצב אנאבולי ולהעלאת מסת השריר .