המחלקה לסוציולוגיה מדע המדינה ותקשורת עבודה סמינריונית בנושא:
פערים ואי שוויון עדתי בחינוך הגבוה בישראל בין אשכנזים למזרחים בקורס: פערים ואי שוויון בישראל תוכן העניינים

1 . מבוא __________________________________________________________    1-2
2 . שורשי הפער החברתי עדתי בישראל-רקע __________________________________    3-4
3 . הפער העדתי בחינוך הגבוה ____________________________________________   5-7
4 . התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל ______________________________________ 8-10
4 .1 התיקון בשנת 1994 לחוק ההשכלה הגבוהה ________________________________10-11
5. המימד הריבודי של התרחבות ההשכלה ____________________________________12-13
6 . ריבוד האוניברסיטאות בישראל והשלכותיו _________________________________ 14-16
7. פערי החינוך הגבוה בדור השני _________________________________________ 17-18
7.1 פערי השכלה והשלכות על השכר______________________________________   18-19
8 . התרחבות ההשכלה ומבנה הזדמנויות התעסוקה _____________________________    19-20 9. עליית החינוך לאורך מדד הזמן בקרב שתי העדות ___________________________     21-22
1 0. פער עדתי בתואר שלישי באוניברסיטאות _______________________________     22-23
1 1. מודעות באקדמיה לפערי החינוך הגבוה ________________________________      23-
5  
1 2. המלצות לשיפור ולצמצום הפערים בחינוך ______________________________     26-27
1 3. דיון ומסקנות __________________________________________________   28-30
1 4. ביבליוגרפיה __________________________________________________     31
1 5. נספח________________________________________________________ -1-
1 . מבוא:
מדינת ישראל מאופיינת כמדינה קולטת עלייה, אשר הגיעו אליה גלי הגירה רבים וגדולים במשך כל שנות קיומה עד היום. שורשי הפער החברתי בישראל באו כתוצאה מהדרך שבה קלטו האשכנזים שכבר התיישבו בארץ את המזרחים בשנים הראשונות של המדינה, כאשר רובם הגיעו אליה בגלי עלייה גדולים. מצב זה המשיך לאורך השנים, ובמשך כל שנות קיומה של המדינה קיימת חלוקה עדתית בין אשכנזים למזרחיים בתחומים שונים. ההשכלה מהווה את אחד מגורמי הניעות העיקריים בישראל. השכלה גבוהה יותר מאפשרת השתלבות במשרות גבוהות יותר, שבצידן יש תמורה כלכלית ויוקרה חברתית גבוהה יותר.
בעבודה אתמקד בנושא החינוך הגבוה בקרב שתי העדות, תוצג השערה בדבר פערי אי-השוויון הקיימים, ואנסה לבדוק האם קיים פער על רקע זה.    העבודה מבוססת על סקירת ספרות וניתוח מצב המחקר נכון לנקודת הזמן הנוכחית. העבודה עיונית ובנויה ממחקר אינטגרטיבי, המשלב מאמרים אשר יסייעו לבחון את שאלת המחקר המתמקדת בנושא הפערים העדתיים בחינוך הגבוה בישראל מקום המדינה ועד היום, ואת השתלשלות העניינים והאירועים החברתיים שעיצבו את אי השוויון הקיים. בעבודתי אבדוק האם אכן קיים אי שוויון וקיפוח עדתי , ואם כן כיצד הוא מתבטא בחינוך הגבוה.
העבודה מראה חלוקה של פערי החינוך הגבוה בשתי רמות: ברמת המאקרו-רמת האוניברסיטה, וברמת המיקרו-רמת הפרט. על רקע כל אחת מהרמות נבדוק בנושאים שונים את הפער בין שתי העדות, תוך התמקדות בנושא המרכזי של העבודה, אותו מציגה שאלת המחקר.     בתחילת העבודה יתוארו שורשי הפער החברתי עדתי בישראל מקום המדינה, עד לבעיה העדתית בתחום החינוך הגבוה וממה נובעת בעיה זו.
בהמשך אציג סקירה המתארת את התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך הקמת האוניברסיטאות והמכללות בישראל והסיבות שהביאו להרחבת ההשכלה. -2- אתמקד בתיקון לחוק ההשכלה הגבוהה בשנת
1 994, ומה הושג כתוצאה מתיקון זה, וכן מה היו השלכותיו על הפער בחינוך הגבוה בקרב שתי העדות. בהמשך יתואר המצב שנוצר כתוצאה מהתרחבות ההשכלה הגבוהה, מצב שהביא ליצירת ריבוד אתני בחינוך הגבוה בין שכבות שונות באוכלוסייה. אתאר כיצד נתפס מעמדן של האוניברסיטאות השונות כתוצאה מהקמת מוסדות לימוד נוספים להשכלה גבוהה,  ומהו הרכב הסטודנטים בהם.
בהמשך נבדוק כיצד השפיע הפער העדתי של בני הדור הראשון על הדור השני ועל הישגיו בלימודים הגבוהים.      נבדוק מהן ההשלכות של פערי החינוך העדתי על השכר. מימד הזמן הוא מימד נוסף שייבדק , ובו נראה האם הצליחו המזרחים להדביק את פערי ההשכלה הגבוהה לאורך השנים לעומת האשכנזים, או שהפערים נותרו בעינם. בהמשך נסקור את נושא הפער העדתי בלימודי התואר השלישי –הדוקטורט, והאם קיימת מודעות למצב.
נבדוק כיצד פערי החינוך הגבוה משפיע על הזדמנויות התעסוקה בקרב שתי העדות, וכיצד השאיפות למוביליות חברתית משפיעה על כך.
לקראת סיום יוצגו המלצות לשיפור בכדי לצמצם את פערי החינוך העדתי, החל משלב בית הספר התיכון ועד ללימודים להשכלה גבוהה.
בסוף העבודה יוצגו ממצאים ומסקנות, וסיכום אשר יענה על שאלת המחקר שהוצגה בתחילת העבודה בנושא הפער העדתי בחינוך הגבוה.     שאלת המחקר:
באיזו מידה הצטמצמו או התרחבו פערי המעמדות בחינוך הגבוה בישראל בין אשכנזים למזרחיים?