עבודה מסכמת זו עוסקת במשנתו של ההוגה ג'רמי וולדרון. לאחר רקע קצר על תורתו מובא דיון מהותי וניסיון ליישם את הדוקטרינה על ידי השתתפות פעילה בדיון של וועדת חוק חוקה ומשפט, דיון הנסוב סביב נושא "הכבוד".
וולדרון, בוגר אוקספורד, מגדולי התיאורטיקנים הליברליים, מנסה להביא הסתכלות חדשה לתוך תחום תורת המשפט – מעין ניתוח אנליטי.
הוא מתריס כנגד שאר התיאורטיקנים בתחילת ספרו ואומר שהם לא לוקחים ברצינות את רעיון הדמוקרטיה, שכן כל תורת המשפט מכוונת אצלהם דרך עיני השופט ובית המשפט, קרי כאילו הכל קורה בבית המשפט והשופט הינו השחקן המרכזי – עד כמה השופט שומר אמונים לחוק, עד כמה הוא חופשי בפרשנות שלו וכו'. כל השאלות האלו, לגישת וולדרון, מתעלמות לחלוטין מהערך של הדמוקרטיה. לכן, בכדי לקחת ברצינות את הערך הזה צריך להפנות את תחום תורת המשפט לתחום עיסוק אחר- בית המחוקקים ולא בית המשפט. יש לזכור כי וולדרון תומך נלהב בעקרון הפרדת הרשויות: עקרון זה, לגישתו, מטיל חובה על השופט לפרש את החוקים הקיימים בהתאם לרצון העם וערכי היסוד של המדינה בה הוא חי.

7,776 מלים כולל הערות שוליים