תוכן העניינים
מבוא ע"מ 3
פרק א: ההגירה וגורמים לה ע"מ 4
פרק ב: רקע עלייתם של עולי אתיופיה והגורמים לה — ע"מ 9
פרק ג: קליטת עולי אתיופיה בחברה הקולטת ע"מ 12
פרק ד: עלייה בגיל ההתבגרות — ע"מ 17
פרק ה: נתוני עבריינות בקרב בני נוער עולי אתיופיה ע"מ 21
סיכום – ע"מ
5 מקורות — ע"מ 26
מבוא
עוד משחר ההיסטוריה היגר האדם ממקום למקום בחיפוש אחר חיים טובים יותר. במהלך ההיסטוריה, השפיעה ההגירה על מיליוני אנשים.
            החברה הישראלית היא חברה מתהווה, העוברת שינויים דמוגרפיים, חברתיים, אידיאולוגיים וטכנולוגיים, ובמקביל נאלצת לספק פתרונות מיידיים לבעיות הכרוכות בשינויים אלה.
בנוסף לכך, התחוללו בחברה הישראלית תמורות בגישת הקליטה, מן הסוג המאפיין בעת האחרונה גם חברות אחרת הקולטים מהגרים רבים.
מדובר במעבר ממדיניות קליטה של כור היתוך למדיניות קליטה רב-תרבותית. ע"פ גישת כור ההיתוך, העולים אמורים להשיל מעליהם את התרבות והמסורת שהיו נחלתם בארץ מוצאם. הגישה הרב-תרבותית, לעומת זאת, נותנת לגיטימציה לתרבויות המוצא השונות.
            בתוך שלל התמורות הללו בולט תהליך קליטתם של יהודי אתיופיה בבעייתיות הייחודית שהוא מציב. בשל ההבדלים התרבותיים, המיומנויות הנמוכות וההון האנושי הדל, נתפסת קבוצת העולים מאתיופיה כמיוחדת, ונדרשה הקמת מסגרות ייחודיות כדי להקל על הסתגלותם.
אי נקיטת גישה התערבותית והימנעות מטיפול אינטנסיבי, פירושם היה הפקרתם של עולים אלה במערכת לא מוכרת, אך התערבות זו, לכאורה ברוח גישת כור ההיתוך הישנה, נתפסה כלא מתחשבת די הצורך ברגשותיהם ובזהותם של העולים, השרתה תחושת ניכור והובילה למחאה.
            לעיתים תכופות מחייבת ההגירה, מעבר מתרבות אחת לתרבות אחרת, דבר שיש להסתגל אליו במהרה, אחרת יישאר העולה מחוץ לחברה וחייו יהיו קשים מנשוא.
ההגירה מארץ אחת לארץ אחרת, יוצרת זעזוע תוך משפחתי, שגורם לקונפליקטים בין ההורים לבין ילדיהם שנולדו בארץ הקולטת. קונפליקטים אלה פוגעים בראש המשפחה- האדם שאמור להחיל את הנורמות לילדיו. הפגיעה בראש המשפחה נובעת כתוצאה מחוסר התאמה בין הנורמות שההורים מטיפים להן, לבין התנהגותם הלכה למעשה, דבר שמקשה על הילדים להזדהות עם הנורמות של ההורים. דו ערכיות של ההורים, והדעות המיושנות שלהם, יוצרים בילדיהם בלבול וחוסר וודאות, המקשה את ההסתגלות לחברה הקולטת. ראש המשפחה מאבד את מעמדו הכלכלי והדבר פוגע בביטחונו העצמי וסמכויותיו כלפי המשפחה. נפגעת יכולתו לתפקד כהורה המנחה את ילדיו. ילדיו מקדימים אותו בתהליך הקליטה – סמכותו כראש המשפחה מתערערת. הדבר במיוחד בא לידי ביטוי במעבר מחברה מסורתית, כמו החברה האתיופית, לחברה מודרנית. קשיים כלכליים, חוסר הסתגלות חברתית ותרבותית ואובדן הכבוד העצמי, גורמים לקשיים בתוך המשפחה.
החיפוש אחר יציבות, שולח רבים מהם אל תרבות "קרן רחוב" המציעה להם ערכים חד-משמעיים וחברה. תרבות "קרן רחוב" פותחת בפניהם הזדמנויות נרחבות להתחבר אל קבוצות עבריינים. מטרת עבודה זו היא לסקור את העלייה מאתיופיה לישראל- הרקע והגורמים לה, התהליכים אשר עברו על העולים בקליטתם בארץ, ולבסוף תסקור העבודה את השפעת ההגירה על בני הנוער העולים.
שאלת המחקר בה בחרתי לעסוק היא, האם השפעת ההגירה על בני הנוער העולים התבטאה בעבריינות בקרב קבוצה זו.