סיכום קורס - מבוא למשפט עסקי

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2008
מספר מילים 9077

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מושגי יסוד. 5
הסדר כופה     5
הסדר מרשה     5
ריבוי חוקים     5
פרשנות     5
תקדים     6
משל המדרון החלקלק. 7
דיני חוזים.. 8
יסודות ההצעה.. 8
פניה     8
מסוימות                    8
גמירת דעת                        8
יסודות הקיבול. 9
צורת ההודעה. 9
צורת החוזה. 9
מועד כריתת החוזה. 9
פקיעת ההצעה. 9
עקרון קדושת החוזים.. 11
הטעיה.. 12
עושק.. 12
ניצול            12
מצב נחות     12
תנאים בלתי סבירים     12
עקרון תום הלב. 13
גרם הפרת חוזה     14
חובת הקטנת נזק     15
תום לב בביצוע חוזה     15
תום לב בניהול משא ומתן   16
תוצאות חוסר תום לב. 18
הרחבת תכולת עקרון תום הלב. 18
ביצוע החוזה. 19
אכיפה.. 19
ביטול. 20 הפרה יסודית     20 הפרה לא יסודית                20 פיצויים.. 21
בעיית הנפגע התובע פיצויים.. 21
הפרה צפויה.. 21
החברה. 23
נצחיות                  23
גמישות              23
היררכיה     23
האסיפה הכללית     23
דירקטוריון   23
המנכ"ל    23
בע"מ     23
חברה שבעלי המניות שלה ערבים לכל חובותיה            23
חברה בעירבון מוגבל            24
שותפות.
5 התאגידים השונים והתאמתם לסוגי מערכות יחסים..
5 חברה.
5 שותפות..
5 החוזה הפסול. 26
חוזה לא חוקי   26
חוזה לא מוסרי   26
חוזה הסותר את תקנת הציבור .. .. 26
מקום הפסול. 26
בכריתת החוזה            26
בתוכן החוזה     26
במטרת החוזה     26
תוצאות החוזה הפסול. 27
סיכול. 28
מהו סיכול. 28
אי-אפשרות     28
אי-שליטה     28
אי-צפיות                  28
תוצאות הסיכול. 29
נספחים.. 31
קיום חוזה.. 31
זיכרון דברים.. 33
המערכת השיפוטית. 34
מערכת בתי המשפט.. 34
ערכאת השיפוט הנמוכה – בית משפט השלום.. 34
ערכאת השיפוט האמצעית – בית המשפט המחוזי 34
ערכאת השיפוט הגבוהה – בית המשפט העליון 34
אוסף מערכות בתי הדין 35
הקדמה. 35
מערכת בתי הדין לעבודה. 35
מערכת בתי הדין הצבאיים.. 35
מערכות בתי הדין הדתיים.. 35
בתי דין נוספים.. 35
בתי דין משמעתיים ומוסדות בוררות.. 35
בג"ץ. 35
ה ב ג " ץ. 37
מהו הבג"ץ. 37
הגדרת תפקיד הבג"ץ. 37
כנגד מי בג"ץ פועל. 37
מתי בג"ץ יתערב בהחלטת הרשות.. 37
דוגמאות.. 38
מושגי יסוד האדם הפשוט מניח שמערכת החקיקה היא אוסף של הדרכות לגבי מצבים שונים.  ושכל הדרכה היא ברורה וחד משמעית . במציאות המצב שונה, מערכת החקיקה  אינה וודאית .
ואין שום בטחון בהדרכה שהיא נותנת . בין השאר דבר נובע מסיבות הקשורות למושגים הבאים :
1.       הסדר כופה 
2 .       הסדר מרשה מערכת החקיקה היא אוסף אדיר של הסדרים המסדירים כל מצב אפשרי בחיים שלנו . בין ההסדרים ניתן להבחין בשני סוגים :
הסדר כופה – הוא הסדר שיש בו חשיבות לחברה, ואם אנשים יסכימו ביניהם לסטות ממנו אין להסכמתם תוקף. (אסור לרצוח אדם גם אם הוא מסכים , אסור לשלם פחות משכר מינימום גם אם העובד מסכים) הסדר מרשה – הסדר חסר חשיבות וטכני במהותו ואם אנשים מסכימים לסטות ממנו הסכמם תקפה. הסדר כזה הוא בסך הכל ברירת מחדל למקרה שהצדדים לחוזה ישכחו או יתעצלו להסדיר ביניהם עניין מסוים. אם לא כתבו את זה בחוזה לעניין זה יש את החוק .
אבל אם כתבו את זה, זה תקף . לפעמים אנשים שוכחים לכתוב דברים חשובים . למשל אם לא סגרו מי הולך למי על מנת לשלם אבל אם יש ויכוח יש פתרון. (החוק קובע שאם צריך לשלם סכום כסף והמועד חל בשבת התשלום יידחה אולם אם יסכימו הצדדים להקדים תשלום כזה ליום שישי הסכמתם תקפה ,למשל בדוחות חניה או בתשלום שיש להגיש לבימ"ש והוא לא עובד בשישי גם כאן ניתן לדחות) הבעיה היא שבחוק אין הדרכה לגבי כל סעיף אם הוא כופה או מרשה . והדבר יכול להיות נושא לדיונים משפטיים רציניים.
ריבוי חוקים – מערכת החקיקה היא אוסף של חוקים . כל חוק עוסק בעניין אחד. חוק לחברות, חוק למתווכים, חוק לחוזים, חוק למכלי משקאות. חוק לפעמים הוא תולדה של מקרה שקרה למישהו . למשל : אילן שלגי ח"כ שהיה לו עניין עם מתווך ומאז יש חוקי מתווכים . כאשר אדם מתוכנן למשפט לעיתים הוא מסתמך על סעיף מסוים על חוק מסוים אבל בבימ"ש הוא עלול לגלות שהשופט קובע שיש לדון במקרה לפי סעיף אחר לחלוטין . (סעיף שפועל נגד אותו אדם).  השופט הוא זה שקובע מבין הסעיפים שמוגשים לפניו. הוא זה שייקבע באיזה חוק אבל לא יגיד להם בסוף התהליך שלפי חוק אחר שהם לא הזכירו הוא קובע כך וכך . כי לא היה להם סיכוי להגן על עצמם) פרשנות – לעיתים אדם מגיע למשפט בהסתמכו על סעיף בחוק אשר נראה לו שהוא פועל לטובתו .אולם השופט קובע שכוונתו של הסעיף הפוכה לחלוטין. יש לזכור שפרשנות היא תמיד עניין סובייקטיבי אשר תלוי ביכולת של הפרשן לנחש את כוונתו של המחוקק . ולכל מילה משמעות מיוחדת בהקשר המסוים שבו היא נכתבה . תקדים – בישראל נוהגת שיטת התקדים שמטרתה ליצור אחידות בפסיקה ובכך להגדיל את      הוודאות אבל השיטה פועלת בצורה חלקית ביותר . בישראל יש שני סוגי תקדים :
1.       תקדים מנחה
2 .       תקדים מחייב תקדים מנחה – פרשנות שנתן בימ"ש לסעיף בחוק והוא לא בימ"ש עליון אינה מחייבת . ובמקרים עתידיים רשאי שופט לסטות מאותה פרשנות . תקדים מחייב – פרשנות (מה שמחייב כאן הוא הפרשנות) שנתן בימ"ש העליון לסעיף מסוים מחייבת את כל בתי המשפט חוץ מבימ"ש העליון עצמו אשר הוסמך במקרה מאוחר יותר לשנות את דעתו . –
העבודה ללא ביבליוגרפיה