הוראות אלה שצוטטו לעיל מסדירות את סוגיית קבילותו של פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי. כמתחייב מהוראות סעיף 42א לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, ובלבד שהמורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי, וזאת בתנאים כדלקמן:-
1 .    פסק דין חלוט- על פסק הדין להיות סופי ומוחלט, כזה שעבר את כל מסלולי הערעור, אם מפני שחלפה תקופת הערעור ואם משום שמוצו הליכיו.
2 .    פסק הדין המשפט הפלילי חייב להסתיים בהרשעת הנאשם על מנת לשמש ראיה במשפט אזרחי. פסק דין של זיכוי אינו יכול לשמש ראיה קבילה במסגרת המשפט האזרחי.
זאת להבדיל מהכרעת דין של זיכוי, אשר אינה מבטיחה קיומן של ראיות אפילו ברמה הנדרשת במישור האזרחי. העבודה ללא ביבליוגרפיה