יסודות הסיפורת עבודה מס' 2 – "זכרון דברים" / יעקב שבתאי בסיפור "זכרון דברים" מוצג אדם, עקיבא, שהוא הגיבור בסיפור אך המסופר ניתן לנו בעקיפין ובגוף שלישי למרות שמועבר מזוית ראייתו שלו.
עקיבא אינו מתואר על ידי המספר הכל יודע מבחינה חיצונית או מבחינת אופיו ואישיותו אך ניתן להסיק מסקנות די ברורות לגביהם.
לגבי המספר, ניתן לראות כי הוא מספר כל יודע הבוחר לספר את סיפורו דרך תודעתו של עקיבא ולכן נקודת התצפית בסיפור היא משולבת. הסוז'ט בסיפור מתחיל מיד עם תחילתו, ללא כל אכספוזיציה, בסצינה המתרחשת בחנות המכולת של עקיבא. כבר שם, מוצגת לקורא תמונה עגמומית למדי.
שעת ערב,  שני לקוחות אחרונים נמצאים בחנות  ומשוחחים בינהם על מות בנם הצעיר של השכנים ועל מצב המדינה. לכאורה, רכילות שכונתית נורמאלית ומקובלת. אך עם זאת, בכל התמונה מורגשת האוירה האפרורית. כבר בתמונה הזו, סובל עקיבא מעייפות קשה, שמלווה את דמותו לכל אורך הסיפור, הלקוחה, גברת קמינקא, מצטיירת כלקוחה קשה וקטנונית והלקוח, האדון גבריאל סלפ, כאדם היורה פתגמים סתומים וחסרי כל פשר. בין השלושה מתנהלת שיחה תוך כדי ההתעסקות בקניות ובין אריזת הגבינה והמחסור בלאקרדה הם מדברים על דברים שברומו של עולם, על טרגדיות גדולות וצעירים מתים.  התמונה הזו, הראשונה בסיפור, מציגה בפני הקורא את המצב בבירור, הזמן הוא זמן מלחמה בישראל, צעירים נהרגים ואת עקיבא נראה כי דבר אינו מעניין מלבד לסגור את החנות ולשוב לביתו ועוד חישובים כאלו ואחרים (עשרים גרם שהוסיף לגבינה של הגברת או לירה שבעים וחמש נוספים שנגבו בטעות מהאדון – עמ' 55-56).
בסצינת המכולת ניתן …
העבודה ללא ביבליוגרפיה