דמויות נשיות מגלמות בסרטים את אותו תפקיד שנשים ממלאות בחברה פטריארכאלית, היינו, לשמש כאובייקט פאסיבי הנתון לשליטתו של הגבר, וכמסמן פרדוקסאלי לאיבר שכביכול חסר לה. האישה בסרטים, על פי מאלווי (Mulvey) מציגה ועם זאת גם מוצגת כאובייקט בעל אימפקט ארוטי וחזותי חזק, והיא נמצאת בעיקר to-be-looked-at-ness (308). מעניין יהיה לבחון את ייצוג האישה בסרטים רפלקסיביים, בהן הדמות הנשית היא שחקנית קולנוע, המגלמת דמויות נשיות סטריאוטיפיות.
שני הסרטים המנותחים ברפראט הם "שדרות סאנסט" (1950) ו"נוטינג היל" (1999).
ביבליוגרפיה:
Mulvey, Laura [1985 (1975)]: “Visual Pleasure and Narrative Cinema”, in:
M&M II, pp. 303-315.
פילמוגרפיה:
Sunset Blvd. Billy Wilder.
USA: Paramount Pictures, 1950.
Notting Hill. Roger Michell. UK/USA: PolyGram Filmed Entertainment,
1 999.