הקדמה: לאחר שני החלקים, האנגלי והאמריקאי, בהם נוכחתי לדעת כי הנושא: ביקורת עיתונאית, בעייתי למדי. באיחוד שיטות המשפט ושתי העבודות המקדימות, הצלחתי למצוא, (נושאי העבודות הראשונות: באמריקאי "פרסום פוליטי בעיתון" ובאנגלי "חשיפת מידע") מעין מכנה משותף שניתן לדלות משתי שיטות המשפט ואליו גם השוויתי את המשפט הישראלי. הנושא אותו אבחן: מהו גבול חופש העיתונות (להלן ח"ע) והגיבוי המשפטי הניתן לו, בשלוש שיטות המשפט? מאחר ובפ"ד והמאמרים יש הפניות לפ"ד רבים אחרים וחקיקה מגוונת אתמקד רק בזו הרלוונטית ספציפית לנושא בכדי לא לסטות ממנו. (הפנית לנספחים יסומנו בסוגריים מודגשים וקו תחתון).
עקרונות יסוד: עקרונות היסוד עליהם מושתת המחקר דומים ויש שאף זהים בכל שיטות המשפט, לחופש הביטוי (להלן ח"ב), למרות שאינו שמעוגן חוקתית או חוקית אלא בארה"ב, בתיקון הראשון לחוקה (להלן תר"ל) מתייחסים כולם כעקרון על, כמותו זכות הציבור לדעת וח"ע. עקרונות מתנגשים יכולים להיות בטחון המדינה, הזכות לפרטיות והגנת המידע. בארה"ב ניתן להבחין והשופטים אף מציינים את ההתקדמות לכיוון ח"ע מאז ימי התר"ל. על נושא זה ארחיב בהמשך אמריקאי: עד שלב האנציקלופדיה כולל, מתואר גם חיפוש של "ביקורת עיתונאית". בנוסף, את החיפוש האנציקלופדי ביצעתי בתחילה ב "corpus juris secundum" (להלן: "cjs") ורק לאחר מכן נוכחתי לדעת שהוא כלל לא נמצא בlexis ולא ניתן להשוות מונחים, רק אז עברתי ל "american jurisprudence 2d" (להלן: "am.jur"), זו הסיבה שמתואר החיפוש בcjs כחיפוש המפורט. מילונים: חיפשתי בשני המילונים שנלמדו את המונחים הבאים: עיתון, פוליטיקה, ביקורת, ח"ע, העדפה. (1-9). Blacks: נמצאו מספר ערכים: administration, partial, newspaper, freedom of the press, comment, review press. (10-18) באנציקלופדית cjs בתחילה פניתי לכיוון "ביקורת עיתונאית" ורק לאחר שלא נמצא דבר פניתי לפוליטיקה, כאן הייתה רק אפשרות אחת אליה הגעתי (19 א-ב) כאן אתייחס לערך המקביל בam.jur, כיוון שכפי שפירטתי הוא זה המופיע ב lexis (למרות שלדעתי הערך בcjs טוב הרבה יותר). כאן היו שני סעיפים שעסקו בנושא פרסום מודעות פוליטיות בעיתון (סעיפים 22 ו 23 תחת newspapers) אך רק ערך אחד העוסק בנושא הפרסום הפוליטי החד צדדי והגישה לגביו ולכן לא הייתה כל התלבטות, מדובר בסעיף 23 תחת ."Newspapers"(20 א-ב). סיכום הערך: חוק הקובע כי עיתון או כל עלון תפוצתי אחר המפרסם מודעה פוליטית חייב גם לפרסם את הדעה מן הקשת השנייה או הצד הפוליטי האחר, אינו חוקתי לפי ההגנות הקבועות לגבי עיתונות מאחר והוא עלול למנוע מעיתון לרצות ולפרסם מודעות כאלה. כפייה לפרסם כל תגובה לאותה מודעה היא למעשה מעבר למה שמעניין את המדינה ואזרחיה. באופן דומה, אם עיתון מפרסם כתבה כנגד מועמד כלשהו, חוק המחייב את העיתון לפרסם את דברי המועמד כתגובה, ללא תשלום ואם לא יעשה כן העיתון הרי מדובר בעבירה, אף הוא אינו חוקתי ומפר את התיקון הראשון. גם אם העיתון לא מפסיד דבר מפרסום אותם דברי תגובה או מודעת תגובה, החוק מפר את גבולות התיקון הראשון לחוקה כי הוא פוגע בעבודת וסמכויות העורכים.
החוק משמש למעשה כפקודה זהה לפקודה האוסרת על העורך לפרסם דבר מה. כשיעמדו אותם עורכים מול העונשים שבחוק אם יפרסמו דבר חדשותי או ביקורת שעלולה להיכלל בתחומי החוק, סביר שיחליטו להימנע מפרסום כל דבר שערורייתי או מעורר מחלוקת, לכן תחת תוקף החוק פרסומים פוליטיים יפחתו או אף ייעלמו לחלוטין. באותו הערך בlexis ניתן להבחין בכמה שינויים (כל ההפניות לנספחים יעשו בחלק ב' המתאר את החיפוש): 1. השפה פשוטה יותר מהשפה המופיעה בספר. 2. סעיפים 22 ו 23 מהספר (22 עוסק למעשה בתחום הכספי של המודעות הפוליטיות) אוחדו כאן לסעיף אחד ותומצתו. זו מעיין גרסה פשוטה יותר תחבירית ומסוכמת של הספר. יש הפניות למספר פס"ד –