משכון ושיעבוד או שכירות, התנאים לכל אחד
מוסד לימוד | אוניברסיטת רייכמן |
מקצוע | משפטים |
מילות מפתח | בעלות, הסכם, מישכון, משכנתא, נאמן, נכס, קניין, שיעבוד, שכירות |
שנת הגשה | 2007 |
מספר מילים | 1772 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
בתחרות בין נושים לבין בעלי הנכס יטענו הראשונים לפרשנות מרחיבה של ההסכם אשר מעבירה את הבעלות ל"קונה", או להשוואת מעמדו של הבעלים לזה של הנושים האחרים הבעלים יטען לכיבוד חופש התקשרותו ולעדיפות זכותו על זו של הנושים, לא רק בפרשנות החוזה כי אם בטענות משכון ושיעבוד (קידוחי הצפון, להלן: ק"צ, 391). מכאן לשלושת המקרים (אפרט כל צד וטענותיו, כל צד יטען רק טענות אשר יועילו וכל טענה נגדית/סותרת, תיסתר ע"י הצד שהדבר יועיל לו): הסוכנות: אוהד חתם על הסכם שניתן לומר כי הוא מהווה שימור בעלות של הסוכנות עד תשלום מלוא החוב באשראי מלא, אמנם הבעלות מועברת לאוהד אך היא מותנת כך שכוונת הצדדים הינה שהבעלות אינה דה פקטו של אוהד עד טווח השנה והחזרת החוב (הסוכנות תטען בתוקף: ס' 3 לחוזה, הבעלות "תחזור אוטומטית" = שימור בעלות). צדדים רשאים לעצב עסקה ככל שירצו, תנית שימור בעלות מייצגת עסקה אמיתית (ק"צ, 408). עסקת מכר הכוללת ס' שמירת בעלות עד קיום תנאי כדוגמת פירעון המחיר, הנה עסקה הגונה, אם נעשתה בתום לב ואין כל סיבה שנחיל עליה את חוק המשכון (ק"צ, 419). חרף היתרון שיזכה בו המוכר ע"פ נושים אחרים אין לראות בעסקת אשראי בעל ס' שימור בעלות כעל עסקת משכון (ק"צ, 420). במכר עם –
העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא מקורות