השוואת הצומח במעלה הר תבור למרגלותיו

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 829
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

תקציר:
העבודה תעסוק בסקר צומח רב שנתי במעלה הר תבור לעומת הצומח הרב שנתי למרגלות ההר. אוכלוסיית הצומח הרב שנתי  במעלה ההר הייתה רבה יותר ומגוונת רחבה וצפוםה  (בעיקר של עצים). ככל שעלינו בגובה כך קיבלנו פחות התפצלויות של גזעים וההפך ובמורד ההר העצים היו יותר נמוכים ובעלי צורה מעוותת, מה שדי מתאים לתיאור של "ד"ר אבינועם דנין" במאמרו על "הצומח בסביבת הר תבור" שיטות המדידה היו די פשוטות, נלקח שטח בגודל של 50X50 מטר וגודר ונספרו בו העצים והוגדרו המינים. השטח המוגדר נמדד פעם במעלה ההר ופעם במורד ההר לשם השוואה.  היו מספר חזרות על המדידות וההגדרות של המינים למרות שלא היה ממש צורך כי הרוב המוחלט היה עצים.
מבוא
דרום מזרח הגליל התחתון היה מיושב מאז ומתמיד והשפעת האדם על הצומח היא מכרעת, כריתת עצים להסקה, רעייה וליקוט פירות נהוגים בו עד היום.
בירוא היערות לצורך עיבוד חקלאי ונטיעת אורנים הגיעו לשיווי משקל כיום. (אני לא התייחסתי לאורנים בעבודתי רק לצומח הטבעי להר).
רעיית עזים במרגלות ההר הקטינה את ממדי העצים בחורש לממדי שיחים מעוותים לעומת זאת הצומח בפסגת התבור השתמר. בין הכפר הבדואי שיבלי לבית קשת משתרע יער פארק גדול של עצי אלון וליבנה רפואי. אלון התבור קיבל את שמו מפי חוקר צרפתי "דקיין" שהיה מנהל הגן הבוטני של פאריז באותה עת כמובן ששמו ניתן לאלון על שם ההר שם הוא נמצא בתפוצה רבה.
בפסגת הר תבור נמצא קרקע אם סלעי גיר חשופים או דולמיט והקרקע טרה רוסה שם תשלוט חברת האלון המצוי והאלה הארצישראלית. במקומות הנמוכים מ400 מטר וההרים בנויים גיר או דולמיט שם תשלוט חברת החרוב ואלת המסטיק.
בסלעי קירטון בגובה אשר לא עולה על כ300 תשלוט חברת אלון התבור יחד אם הלבנה הרפואי.
בעבר הייתה חברה נוספת של שיזף השיח בפרפריה של התבור ועל התבור עצמו אך אם התפתחות של החקלאות שיזף השיח נותר רק ליד ערוצים תלולים קשיי עיבוד כמו נחל תבור. עץ נוסף המצוי באזור זה הוא הפרקינסוניה השכנית המצוי כיום בצידי שדות מעובדים, עץ זה בעל גזע ירוק עלים מאורכים עם עלעלים קטנים ופרחיו צהובים עם כתם אדמדם או כתם באחד מעלי הכותרת. המין הזה הוא גר מקורו מאמריקה הטיכונה והטרופית, הוא הובא לארץ כעץ נוי אך זרעיו הנובטים פה ושם מצמיחים עצים מרשימים וכמובן שאין להם מתחרים טבעיים.
מתוך: "הצומח בסביבת הר תבור". קרדום 1982. (20) : עמ' 87-82
תוכן העיניינים עמוד
1    שער עמוד 2
תקציר + מבוא
עמוד 3
מטרת העבודה + שיטות עמוד 4
גרפים + ניתוח כרפים עמוד 5
דיון עמוד 6
רשימת ספרות