ביקורת חברתית על דיני הנזיקין:
רשלנות רפואית בלידה- בחינת  החלטות שופטים למול החלטת שופטות                       תוכן עניינים
שער -…1
תוכן עניינים –..2
מבוא -..3
שער ראשון: מהי בעצם רשלנות? 4
שער שני: הרשלנות הרפואית -6
                כיצד קובעים האם הרופא התרשל? –.7
שער שלישי: הקשר הסיבתי -9
                  הגברת הסיכון ברשלנות רפואית כבסיס לקשר הסיבתי           -.10                     הבחנה בין סיבתיות עובדתית למשפטית: –.11
                    הוכחת הקשר הסיבתי -…12
שער רביעי: ליקויים ברשומה הרפואית- נזק ראייתי 13
                    החובה לנהל את הרשומה הרפואית -13
                    החובה לשמור את הרשומות הרפואיות 13
                    מעמדה של הרשומה הרפואית –..14
שער חמישי: הצדק המגדר והחוק –17
שער שישי: מגדר ומשפטנים …19
שער שביעי: נשים כשופטות -20 שער שמיני: מחקר אישי –21
שער תשיעי: בחינת פסקי דין ..22
                     פסקי דין בפני שופטים -…22
                      פסקי דין בפני שופטות -..
5                       הרכב .27
שער עשירי: סיכומים ומסקנות 30 מקורות נספחים מבוא:
לפני כשנתיים וחצי חוויתי את החוויה הנשית הבלעדית- הכניסה להריון. במהלך כל תקופת ההיריון חקרתי את חווית הלידה לעומקה:קראתי ספרים, מאמרים, צפיתי בתוכניות שונות והחכמתי בכל הקשור לנושא. לא אחת נתקלתי בסיפורים קשים שהרתיעו אותי וגרמו לי לתהות מדוע "עשיתי זאת לעצמי"?!. לאחר הלידה (שעברה בהצלחה יתרה), וחזרתי לשגרת הלימודים נתבקשתי לראשונה לכתוב סמינריון הקשור לדיני הנזיקין. מייד החלטתי לבחון את נושא הרשלנות הרפואית בלידה. בסמינריון ראשון  זה שמתי את הדגש על בחינתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין (הדבר מדבר בעד עצמו). בעודי בשלב איסוף החומר קראתי אינספור פסקי דין בעניין רשלנות רפואית בלידות ובחנתי יישומו של הסעיף בהחלטותיו השונות של בית המשפט העליון. בסיומו של הסמינריון תחושותיי היו מעורבות.
חשתי חמלה עזה כלפי הנשים וילדיהן- הקורבן וכעס אדיר כלפי בית המשפט אשר איננו ממהר להטיל את האחריות על כתפיו של בית החולים. ובכלל, חשתי כי עוד לא מיציתי את הנושא. כאשר הפכתי לאם בישראל נוכחתי לגלות מידת מה של קשיחות אם המדובר בקבלה לעבודה מסוימת, הישארות בבית עם פעוט חולה, קושי בהבנת מנהלים ומנהלות כאחד. תחושותיי אלו הביאו אותי לא אחת לחשוב הכיצד ייתכן הדבר שמנהלת בעבודה לועגת כדוגמא לעובדת אשר נאלצת לצאת מוקדם יותר מן העבודה. חשתי כי דווקא נשים מחמירות מעט עם אמהות ונשים בכלל. כעבור מספר חודשים פניתי לסמינריון נוסף בדיני הנזיקין. עוד בשיעור הראשון ידעתי בדיוק את נושא מחקרי הבא: רשלנות רפואית בלידות- השוואת החלטת שופטים (כגברים) אל מול שופטות (כנשים).
סיקרן אותי עד מאוד לדעת האם עצם היותה של השופטת אישה, אשר חוותה את חווית הלידה תשנה ותשפיע על החלטתה. אקדים ואציין  כי מעצם היותי בחורה פמיניסטית סבורה אני  כי על אף האווירה הגברית השוררת במסדרונות בתי המשפט ובעולם זה בכלל, אמצא במידה מסוימת חמלה נשית בעניין נשי ורגיש כדוגמת זה. הנחתי הבסיסית היא  כי שופטת תשקול נושא זה מנקודת מבט אחרת. של אישה. כולי תקווה כי עבודתי זו אכן תאשר ותוכיח לי את אמיתותה של השערתי. אולם, כמי שסיימה את לימודיה המשפטיים, אציין כי לא אחת נתקלתי בפסקי דין והחלטות שונות, מעוררות פליאה בנושאים רבים ושונים. בעבודתי זו אסביר תחילה מהי רשלנות? מהי רשלנות רפואית? נזקים שונים המביאים לכדי רשלנות רפואית, אערוך מחקר קטן בקרב שלוש קבוצות אוכלוסייה שונות ואבחן מהי עמדת החברה בדבר החלטות שונות של שופטים בנושא הרשלנות הרפואית בלידה. בין היתר, אבחן את התיאוריות השונות של הפמיניזם, את המגדר ועולם המשפט ובפרט, את האישה כשופטת. ולבסוף, אציג את הממצאים והמסקנות. כולי תקווה כי תחושותיי אכן צודקות, ושאולי בתוך התחום העמום והקשה הזה, בתוך עולם המשפט האפור אמצא מעט אנושיות, מעט צדק ורגישות.