סיכומים למגילת איכה המושב בחיים – הבית הראשון נחרב ב- 587 לפנה"ס ומגילת איכה נכתבה ב- 550 לפנה"ס – בזמן שהכינו את הקמת הבית השני (הבית השני הוקם בין 515-520 לפנה"ס) אנו לא יודעים בביטחון מה היה המושב בחיים של מגילת איכה היינו באילו תנאים היסטוריים וחברתיים היו אומרים קינה שכזאת מפני שזהו הטקסט היחיד שיש לנו מהסוגה הספרותית הזאת. מבחינה הגיונית, קיימת סברה שמגילת איכה נאמרה כדי לזכור את חורבן הבית וזה נשמע די הגיוני.
בשנת 1940 הוציא לאור שמחה נח קרמר את הקינה הראשונה השומרית וההדיר את זה עם תרגום, ובשנת 1941 יעקובסון כותה מאמר ביקורת על המאמר הזה ומביע בו את דעתו שמקובלת עד היום. יעקובסון טוען שהקינות על חורבן עיר ומקדש בשומר העתיקה לא נכתבו כדי לקונן על חורבן המקדש שנחרב אלא אלא כתבו את הקינה בשעה שהחלו להקים מחדש ולשקם את הבנין הזה.
על פי המסורת – לפני שמקימים מקדש שנחרב צריך להרוס את היסודות שלו ובגלל שאתה הורס את ביתו של ה' אתה צריך לבקש סליחה ומחילה ואת זה עושים באמצעות הקינה.
בקינות שונות גילו את שם המלך ששיקם את המקדש וזה מוכיח שהקינה אכן נאמרה בזמן ששיקמו את המקדש.
ומכאן מתעוררת הסברה שגם מגילת איכה נתחברה שעה שבנו מחדש את הבית השני ולא כדי לזכור את הבית שנחרב והעובדה שמגילת איכה נתחברה לקראת סוף המאה ה- 6 לפנה"ס (בערך 30 שנה אחרי חורבו בית ראשון) מחזקת את הסברה הזאת. במקרא קיימות עדויות שונות על כך ש"קוננו" את חורבן בית המקדש בזמן שלאחר החורבן, אבל אנחנו שומעים על צומות ולא על קינות.
לדוג' – בספר זכריה ח' 19 – מוזכרים 4 ימי צום שהיו קיימים לפני הקמת בית המקדש השני, לפחות באחד מהצומות האלו קוננו על חורבן הבית.
אנו לא יודעים אם מדובר בקינות נפרדות שבמהלך הזמן נתחברו יחד או שזאת קינה אחת. כמו כן, אנחנו לא יודעים אם הקינות הללו שימשו כמעין זיכרון למקדש שנחרב או שמא הן שימשו כקינות ריטואליות שליוו את הקמת המקדש.
זה דבר שאנו לא ממש יודעים.
במחקר היום יש מחלוקת בקשר לשאלה הזאת ולעוד כמה שאלות נוספות –
1 . מה היחס בין מגילת איכה – הקינה היחידה על חורבן עיר ומקדש ששרדה במלואה מהעולם הקדום (פרט לקינות השומריות) לבין הקינות השומריות שקודמות למגילת איכה ב- 1,400 שנה לפחות.
2. האם אפשר לטעון שמגילת איכה שייכת לאותה סוגה ספרותית ששייכות לה הקינות השומריות?
3. האם הסופר ידע על קיומן של הקינות השומריות או שיש כאן צירוף מקרים?
אלו דברים שאנו לא יודעים וצריך לברר אותם.
ההנחה במחקר היא שמי שכתב את המגילה ראה במו עיניו את הפורענות, אבל מדובר בהרבה מוטיבים ואיפיונים שאופייניים לספרות הקינה על חורבן עיר ומקדש. ולכן נשאלת השאלה האם מגילת איכה שייכת אף היא לסוגה הספרותית הזאת או שהכותב באמת היה שם וראה הכל במו עיניו.
גם במגילת איכה, גם בקינה על חורבן אור וגם בקללת אגדה (שנחשב לטקסט מאד קרוב אליהם) אנו מוצאים את –
העבודה ללא מקורות