תקציר העבודה:
דוחות כספיים בישראל מורכבים מארבעה דוחות שונים: המאזן, דו"ח רווח והפסד, דו"ח על שינויים בהון העצמי ודו"ח תזרימי המזומנים.
באופן עקרוני, דו"ח תזרימי המזומנים אינו דו"ח אשר מוסיף מידע שאינו כלול כבר במאזן ובדו"ח רווח והפסד. אכן, ניתן לגזור את תזרימי המזומנים בעזרת המאזן והדו"ח רווח הפסד. אולם, דו"ח תזרימי המזומנים, בשל אופן הצגת הנתונים ובשל מבנהו, מאפשר הסתכלות מזווית שונה והנו בעל ערך מוסף חשוב מאוד גם למשקיעים וגם למנהלי ובעלי הפירמות.
בעקבות גילוי דעת מס' 51 שפרסמה לשכת רו"ח בישראל ב-1989, התחיל הדו"ח להיות חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. גילוי דעת זה, שבא בעקבות ג"ד של ה-FASB בארה"ב שנתיים קודם לכן, הנו תגובה של החשבונאות לפרשיות של מצוקה פיננסית ואף של פשיטות רגל של חברות שהיו לכאורה רווחיות.
בעבודה זו, נבחן את חשיבותו של דו"ח תזרימי המזומנים ונבדוק באיזו מידה תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מסביר את תשואות המניות בבורסה. נשווה את השפעתו של תזמ"ז מפעילות שוטפת עם זו של מדדי רווחיות אחרים, כגון הרווח הנקי או הרווח הנקי מפעילות רגילות.
במילים אחרות, נרצה לבדוק אם התזמ"ז מסביר את תשואות המניות של החברות בישראל ואם כן, באיזה מידה הוא מסביר אותו בהשוואה לנתוני רווחיות (אשר הנם על בסיס צבירה).
העבודה מתחלקת לשני חלקים – חלק תיאורטי וחלק אמפירי:
החלק התיאורטי – הצגנו את דו"ח התזמ"ז בחלקיו השונים, את דרכי חישובו, ואת משמעויותיו.
החלק האמפירי – לאחר סקירת ספרות ממצה, בדקנו את ההשערות הנ"ל שעל פיהן, תשואת המניות מוסברת ע"י תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת, יותר מאשר מדדי רווחיות אחרים – הרווח הנקי והרווח הנקי מפעילות רגילות. לשם כך, בדקנו את התשואות השנתיות של מניות ת"א
5 על פני תקופה של 5
שנים (2001-2005).
ככלל, התקבל כי ברוב המקרים, לא נמצא קשר מובהק בין כל אחד מהמדדים החשבונאיים (לחוד) לבין התשואות. כאשר נמצא קשר מובהק, שלושת המדדים מסבירים (גם לחוד וגם יחד) חלק גדול מאוד משונות התשואות. כשהקשר היה מובהק, גם התקבל כי הוא חיובי, בהתאם לציפיות. גם נמצא כי ביותר מקרים במדגם, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ניבא באופן מובהק את תשואות המניות בהשוואה למה שהרווח הנקי או הרווח הנקי מפעילות רגילות ניבאו (גם יחד וגם לחוד). מעבר לעליונותו של מדד התזמ"ז על פני שני מדדי הרווח (יחד ולחוד) בניבוי התשואות, עולה מן המחקר כי לרווח הנקי מפעולות רגילות יכולת ניבוי טובה יותר מאשר הרווח הנקי. בנוסף, נמצא כי ברוב המקרים בהם מדד רווח כלשהו מנבא באופן מובהק את התשואות לעומת התזמ"ז שלא מנבא אותן, הוספת התזמ"ז כמנבא נוסף, מאפשר ברוב התצפיות לשפר את מובהקות הקשר ואת יכולת הניבוי של תשואות המניות.
התוצאות שהתקבלו תואמות את מסקנות של חלק מהמחקרים הקודמים שנערכו בנושא. אכן, המחקרים הביאו למסקנות שאינן חד-משמעותיות.
לבסוף, נמצא כי כאשר כל שלושת המשתנים (רווח נקי, רווח נקי מפעולות רגילות ותזמ"ז מפעילות שוטפת) מנבאים יחד את התשואות באופן מובהק, מעל 95% משונות תשואות המניות מוסברת ע"י שלושת המשתנים, ממצא אשר תומך בחשיבות המדדים החשבונאים עבור המשקיעים בשוק ההון.
תוכן עניינים:
הצגת דו"ח תזרימי המזומנים
1 . הדוחות הכספיים
2 . נחיצות דו"ח תזרימי המזומנים
3 . התפתחות דו"ח תזרימי המזומנים
4 . מבנה דו"ח תזרימי המזומנים 5. חישוב תזרימי המזומנים סקירת ספרות השערת המחקר
1 . הרקע להשערת המחקר
2 . השערת המחקר מתודולוגיה
1 . בחירת המדגם
2 . הגדרת חלון האמידה
3 . משוואת הרגרסיה
4 . ניתוח התוצאות מבנה נתונים
1 . המשתנה המוסבר: תשואת המניה
2 . המשתנה המסביר הראשון: הרווח הנקי מפעילות רגילות
3 . המשתנה המסביר השני: הרווח הנקי
4 . המשתנה המסביר השלישי: תזרים המזומנים מפעולות שוטפת ניתוח התוצאות מסקנות סיכום רשימה ביבליוגרפית נספחים